«

»

פבר
13
2015

ביקורת: Buyuden

האמת, שבהתחלה חשבתי לפרסם פוסט על העובדה שהמנגה של מייג'ור (Major) חוזרת. קרה והתחלתי ו-סיימתי לקרוא את המנגה אותה מיטצ'וייה, המנגקה של מייג'ור, כתב בשלושת השנים האחרונות. והאמת היא, שאני מצטער שקראתי אותה. בעיקר בגלל שאני עכשיו עצוב שהוא נאלץ לחתוך אותה באמצע בגלל מכירות נמוכות.

מנגקה: מיטצ'ודה טאקוייה
סוג: מנגה
שנת פירסום: 2011-2014
מספר כרכים: 13 (134פרקים)
פורסם במגזין: Shonen Sunday
ז'אנר: שונן, ספורט, קומדיה רומנטית

באיודן בדומה למייג'ור (Major), עוקבת אחר חייו של נער מילדות עד בגרות במסעו להגשים את חלומו. אך בשונה ממיג'ור, באיודן מתעסקת באיגרוף, שזה תחום שונה לגמרי מהבייסבול של מייג'ור.

buyuden-1

בפוסט זה אתייחס לשתי מנגות שמאוד קרובות לבאיודן, הראשונה היא מייג'ור (Major) מנגת הבייסבול שנכתבה על ידי אותו המנגקה ורצה 15 שנה מאז 1995. בנוסף, אתייחס גם לקאטצ'ו (Katsu), מנגת האיגרוף שנכתבה על ידי אדאצ'י מיצורו, גם כן מנגקה שידוע בגלל מנגות הבייסבול שלו (Touch, H2, Cross Game) שגם כן נחתכה. כולן אגב, פורסמו במגזין השונן סאנדיי.

בפוסט זה יהיו ספויילרים, אך לדעתי הם לא ברמה שימנעו את ההנאה מהמנגה.

העלילה עוקבת אחר סיפור חייו של טאקה איסאמו (Take Isamu), ביסודי הוא היה בטוח שהוא החכם מכולם והמוכשר מכולם, ותמיד הסתכל על כולם מלמעלה. לפחות עד שפגש בקאנאמה מוקה (Kaname Moka). התברר לו שלא רק שהיא הילדה הכי יפה בשכבה, היא גם הרבה יותר מוכשרת וחכמה ממנו. ואפילו יותר גרוע, בגלל שהיא מתאמנת באגרוף, היא יכולה להכניע אפילו ילדים שלומדים כמה שכבות מעלייה. טאקה כמו כל טיפש עם ביטחון עצמי בשמים מחליט ללמוד אגרוף על מנת למצוא סיבה למה להיות קרוב אליה.

בשביל ההשוואה, עלילתה של מייג'ור עוקבת אחר גורו הונדה, שגר לבד עם אביו שחקן הבייסבול האלמן, שנלחם בשיניים על מקומו בליגה המקצועית לאחר שנפצע ואינו יכול להגיש עוד. אך, כשאביו סוף סוף מצליח להתייצב על תפקיד, הוא נהרג בתאונה בה כדור בייסבול פוגע בטעות בראשו. גורו, אשר איבד את שני הוריו מחליט ללכת בדרכו של אביו ולהפוך להיות המגיש הטוב בעולם. בסיפור שלוקח אותו מימי היסודי, החטיבה, התיכון, חייו בתור שחקן בייסבול בליגות המיינור והמייג'ור ועד לחייו כאדם בוגר עם משפחה וילדים.

buyuden-2

הסיפור של באיודן דווקא נקטע עוד במהלך השנה הראשונה של טאקה בתיכון. קשה לטעות ולחשוב ששם העלילה הייתה אמורה להסתיים, בגלל שמלא דמויות שהכירו לנו במהלך העלילה, ובעיקר במהלך סאגת היסודי, לא קיבלו את מקומם הראוי. ויותר מזה, כמו במייג'ור, גם טאקה שואף להיות אלוף העולם בתחום שלו, מה שכנראה גם אומר שהוא היה אמור בהמשך לעזוב לארה"ב כמו גורו, ולהתחרות בזירה העולמית על מנת להגשים את חלומה של מוקה.

יש גם הבדל מאוד גדול בין דמותו של גורו ממיג'ור לדמותו של טאקה. בעוד גורו לאורך כל דרכו מוכיח שוב ושוב שהוא אומנם טיפש שהולך עם הראש בקיר, אבל בגלל ההתמדה שלו הוא מצליח להתקדם ולהגשים את המטרות שלו. טאקה לומד את מהלכיו של היריבים שלו ומשתמש בהם נגדם, מה שהופך אותו לדמות הרבה יותר מחושבת ויתכן שגם יותר מפחידה. מלבד ההבדל הזה, אפשר להגיד שגורו וטאקה בעלי אופי די דומה, צורת הדיבור ותחושת הצדק שלהם מזכירה לנו שמדובר באותו המנגקה. אך בעוד גורו התייתם משני הוריו, מה שגורם לו לנסות להפוך למגיש הטוב בעולם במקום אביו. שני הוריו של טאקה עדיין בין החיים, והרצון שלו להפוך לאלוף העולם דווקא מגיעה מאהבת ילדותו.

דווקא דמותה של מוקה יותר מעניינת בסיפור הזה. אביה של מוקה היה מתאגרף מקצועי, הוא נהרג בתאונת עבודה במהלך אחד הקרבות ומאז היא ממשיכה להתאמן על מנת לתפוס את מקומו של אביה. אך, בגלל שהיא לא בת המין הנכון, האנשים מסביבה לא מקבלים את הרעיון בעין יפה. לאחר פציעה שהיא חווה, היא נאלצת להפסיק להתאמן, מה שגורם לה להשמין עד שאפילו טאקה לא מזהה אותה כשהוא פוגש אותה כמה שנים מאוחר יותר. חשוב לציין שהיא שומרת על מעמדה בתור הדמות הראשית לצד טאקה לכל אורך המנגה. טאקה עדיין מרגיש רגשות עזים אליה, וחלקים רבים בסיפור עדיין מסופרים דווקא מנקודת המבט שלה או ממעשים שהיא עושה. לדעתי, השינוי שמוקה עוברת הוא מה שחרץ את גורלה של המנגה. דמותה אינה אופיינית כלל לדמות "האישה שלצד הגיבור" בז'אנר השונן, ולדעתי היא בין הדמויות הנשיות הראשיות היחידות שעוברות את ה-60 קילו.

buyuden-3

כאן, יכול להיות שאפשר להשוות את הסיפור קצת לקאטצ'ו, שם הדמות הראשית נגררת לעולם האיגרוף בגלל שבחורה בכיתתו גם מתאגרפת. אז הוא מתחיל להתאמן בסתר במכון של אבא שלה. מה שיותר מאוחר מסתבר שגם אבא שלו היה מתאגרף. ואפילו יותר גרוע – הוא הביס את אבא שלה פעמיים בזירה ומאז הם יריבים מרים. מה שיוצר לדעתי אנלוגיה קצת מוזרה בין שתי סדרות המנגה.

אבל, איגרוף כמו איגרוף, אינו ספורט פופולארי מספיק ביפן, וקל מאוד להבין למה שתיהן הסתיימו לאחר כ-150 פרקים. הנפילה של באיודן כניראה מסמלת כי לבייסבול אין תחליף במנגה, ועל כן אנחנו נחזור לראות את מיטצ'ויה ממשיך לכתוב את מייג'ור. קשה לחשוב לאיפה גורו יכול עוד להתקדם, אבל יכול להיות שאולי מייג'ור תעקוב הפעם אחר אחד מילדיו.

האם כדאי לקרוא את באיודן? היא מרגשת, מעניינת, ומסבירה היטב את החוקים של איגרוף, ככה שלא באמת צריך להכיר לפני זה את הספורט. אני אישית מאוד התחברתי לדמויות, והצורה בה המנגה נאלצה להסתיים כל כך בעסה אותי, עד שהגעתי למצב שאני לא בטוח האם היה טעם לקרוא את המנגה הזו. אני אישית מאוד אתגעגע לסיפורם של טאקה ומוקה.

7 תגובות

עדיין אין הפניות

  1. suppiאמר:

    לא קראתי אף אחת מהמנגות שציינת (אך ראיתי את האנימה של מייג׳ור, לצערי.)

    נשמע לי דיי מעניין הסיפור על מוקה, אבל אם הסדרה הזאת דומה ולו קצת לאנימה של מייג׳ור אני אוותר. במיוחד אם היא נחתכת באמצע.

    מה שכן, אני לא חושב שאני יכול להסכים עם המסקנה שלך שהסדרה לא הצליחה בגלל שאיגרוף זה לא פופולארי. להאג׳ימה נו איפו יצאו כבר יותר ממאה כרכים וזכתה לאנימה בת שלוש עונות וכמה סרטים והזרוע עוד נטויה.

    תודה על הפוסט, היה מעניין לקרוא.

    1. SybeRאמר:

      אייפו החלה להתפרסם ב-89', שזה לפחות 20 שנה לפני שהחלו לפרסם את באיודן. אני לא קראתי אייפו, אז קשה לי להגיד האם היא הייתה מצליחה לתפוס את הקהל שיש לה אם היא הייתה מתחילה רק בתחילת העשור הנוכחי, אבל כניראה שנות ה-90 הייתה תקופה שונה.

      בייסבול, תמיד היה פופולארי, ומוזר שלא קראת שום דבר של מיטצורו, או שפשוט לא קראת את קאטצ'ו?

      בכל אופן, באיודן היתה מנגה מצויינת, עד לקטע שבו היא נחתכה :( נראה לי שאקנה את החוברות שלה בשביל לתמוך במנגקה…

      1. suppiאמר:

        אני חושב שזו אחת סדרות הספורט הטובות ביותר שיצאו ולכן היה לה מקום גם בדורנו.

        אני לא נוהג כל כך לקרוא מנגה ולכן לא קראתי דברים של אדאצ׳י. אבל כן ראיתי את האנימה של קרוס גיים שהיה אחלה ואת הג׳י-דרמה של H2. אולי אחרוג ממנהגי ואנסה את קאצו.

        אני שמח שנהנת מהמנגה. חבל שדברים טובים נחתכים (כמו פיירפלי).

        1. SybeRאמר:

          הג'יי דרמה של H2 היתה ממש גרועה ועשתה רק רע לכותר. ממליץ לך לנסות את האנימה שעשו לזה, היא קצת ישנה אבל ממש טובה.. למרות שהיא מסתיימת הרבה לפני איפה שמסתיימת המנגה.

          1. suppiאמר:

            אנסה. תודה.

  2. דארק מסויקה סאןאמר:

    אחלה ביקורת. ראיתי את האנימה של מייג'ור וממש אהבתי, וממש עניינת אותי עם הביקורת לבאיודן.
    ולגבי מייג'ור, הוכרז שהמנגה תעקוב אחרי הילד השני של גורו, דאיגו. שתכלס אני לא ממש רואה איך יהיה אפשר לקדם את זה. ההבדל היחיד זה שתהיה לו אמא ביולוגית בחיים (אלא אם… יחליטו להרוג קאורו ואז אני ממש אשנא את זה). זה לדעתי ירגיש כמו חיים אלטרנטיבים לאלו של גורו.

    1. SybeRאמר:

      אני דווקא קיוויתי שהמנגה תעקוב אחר הבת שלו. אבל זה לצערי לא היה תופס את המיינסטרים. בכל אופן, גם בביודן הדמות הטראגית לא היתה הדמות הראשית, ויכול מאוד להיות שזה דווקא תיהיה הפרידה של גורו מהבייסבול, הוא שחט לעצמו את הגוף לאורך כל הסדרה.

כתיבת תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תתפרסם.

אתה יכול להשתמש בתגי הHTML והתכונות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>