AnimeWatcher

סרט באורך מלא עם הפקה יוקרתית ועם השמות הגדולים ביותר בתעשייה. בדרך כלל אני הייתי מצפה לשמוע עליו מיד כשהוא יוצא, אך הפעם הוא עבר לי מתחת לרדר. האם הוא היה כל כך גרוע שאיש לא צריך היה לדעת על קיומו? או שסתם יחסי ציבור חשובים יותר מהאם אורובוצ'י גן כתב את התסריט או לא.

העלילה עוקבת אחר אנג'לה, בחורה בשנות ה-20 לחייה אשר משמשת בתוך סוכנת עבור דווה, מערכת מחשב הנמצאת בתחנת חלל מעל מה שהיה פעם קרוי כדור הארץ, אשר בתוכה בני האדם כיום חיים. בגלל סדרת פרצות, שלטונות דווה מחליטים לשלוח אותה לכדור הארץ יחד עם מדריך מקומי במטרה לאתר ולחסל את האקר המסתורי.

דווה מזכירה במעט את המטריקס מסרטיהם של האחים ואשובסקי, בני האדם חיים בתוך תוכנת מחשב אשר שולטת על חייהם. בשונה אומנם מהמטריקס, דווה היא אוטופיה, בה לבני האדם ככל שהם יותר תורמים לחברה, ככה שליטתם בחייהם גדולה יותר, בני האדם נמצאים שם מבחירה, ומי שירצה לצאת החוצה, כניראה שלא ימנעו ממנו. זה לא משנה את העובדה שאיש לא היה רוצה לצאת לעולם האמיתי בו צריך לתחזק את הגוף האמיתי. המטריקס לעומת זאת הציגה עולם אשר מזכיר מאוד את שלנו בצורה כזו שלא ניתן לקרוא לו אוטופיה בשום דרך, ולא ניתן לצאת ממנו או לדעת על קיומו.

הסיפור עוקב בעיקר אחר הקשיים בהם אנג'לה, הטסונדרה הראשית, נתקלת במסעה על פני כדור הארץ. הצורך לאכול, לשתות ולישון, אינם קיימים בדווה, אך על כדור הארץ עם גוף אמיתי, אלו הצרכים הבסיסיים ביותר של כל אדם. תוסיפו לזה כדור הארץ פוסט-אפוקליפטי שלא התאושש במאתיים שנה האחרונות מהמלחמה האחרונה שפקדה אותו. והתמודדות שלה עם זאריק, המדריך המקומי שצוותו אליה. בחור שנולד, גדל ותמיד חי על פני כדור הארץ אשר מאוהב בתרבות האנושית ששגשגה בעבר על פני הכוכב ואינה קיימת כלל בדווה.

כניראה בעיקר מהסיבה שהתסריטאי הוא גן אורובוצ'י (Gen Urobuchi) מניטרו פלוס (Nitro+), שגם כתב את הבסיס העלילתי עבור פסיכו פאס (Psycho-Pass), אלדנוא-זרו (Aldnoah.Zero), מאדוקה מג'יקה (Madoka Magica) ועוד רבות אחרות, הסרט אוהב מאוד לדבר על חברה עתידנית אשר נשלטת בסוג של "האח הגדול". המוח של כולם נמצא על גבי מחשב על שיכול לנתר את המחשבות אשר מסכנות אותו, ובכך לשלוט בקלות בהמון, ויחד עם פוסט אפוקליפסה, אנחנו מקבלים אורדינארי גן.

אחד השמות היותר מפתיעים בהפקה הוא מיזושימה סייג'י (Mizushima Seiji) אשר משמש כבמאי בהפקה. מדובר באחד הבמאים הותיקים והמצליחים יותר בתעשייה. אומנם אין לו שם כמו אננו או מיזאקי, אך אתפלא אם מישהו יגיד לי שהוא לא צפה באף אחד מהסדרות שביים, בין השאר ניתן למצוא את גנרטור גאול ושאמן קינג ששודרו בישראל, הסדרה הישנה של פול מטאל אלכמיסט, גאנדם 00, Un-Go ועוד רבות אחרות.

הסרט עצמו נעשה בתלת-מימד מלא, ועל כן נעשה בסטודיו גרפיניציה (Graphinica) אשר בעבר היה שייך לסטודיו גונזו (Gonzo) אשר פשט רגל בעשור הקודם ומאז לא ממש הצליח להתעושש. למרות כי מדובר בסטודיו די אנונימי, הגרפיקה מדהימה עם רמת פירוט מאוד גבוהה והקרבות, מהמעט שיש בו, נראים מצויין. חשוב לציין כי הרקעים עצמם צויירו ביד, ואת המודלים התלת מימדיים של הדמויות והמכונות הלבישו על גביהם בצורה מאוד משכנעת.

אחת הנקודות היותר כואבות בסרט הזה, היא האילוצים. אנג'לה משתמשת בגוף שיצרה בדמות של נערה בת 16 למרות שהיא עצמה בשנות ה-20 של חייה. ועדיין, היא די מתנהגת כמו נערה בגיל ההתבגרות. יותר מזה, שעיצבו אותה בצורה שמזכירה יותר סדרה אחרת על בנות עם קוקיות שנלחמות בכוחות הרשע, עם נעלי עקב שברצינות אין לי מושג איך אפשר לקרוא לזה "בגדי עבודה". בכמה מהסצנות נראה היה שהיא מתחילה להתעייף מהמאמץ הפיזי שהיא נמצאת בו, מה שאומר שהחליפה הזו אינה "חליפת כוח" או משהו בסגנון… והיא ממש לא מתלבשת במשהו כזה כשהיא בתוך דווה.. אז, למה? סתם בשביל שיקנו את הפיגרים של אנג'לה ויכניסו לספונסרים עוד קצת כסף?

אבל, בשורה התחתונה, מדובר בסרט שנראה טוב, מעניין, לא הייתי אומר שהוא מאתגר את המוח בדרך כלשהי, אם היו עושים אותו בארה"ב עם שחקנים אמיתיים ועיצוב קצת שונה, יתכן והיו אומרים עליו שהוא סרט טוב. אומנם מדובר בסרט עם אמרה, אך עם זאת גם עם רצון עז להכניס קצת כסף למשקיעים.