סוף כל סוף, עונת שידורי האביב לשנת 2013 הסתיימה. העונה התחילה בהתלהבות רבה משלל הסדרות החדשות והסתיימה בחוסר עניין כמעט ומוחלט. יכול להיות שזה רק אני, אבל הסדרה היחידה שאני עדיין מתלהב ממנה העונה היא Shingeki no Kyojin, ומזל שהיא עדיין לא הסתיימה.
Hataraku Maou-sama!
כחלק מניסיונו להשתלט על העולם, מלך השדים שלח את צבאו להביס את ממלכות בני האדם השכנות. כשכבר נדמה היה כי ידו על העליונה והוא עומד להיות השליט הבלתי מעורער של העולם – גיבורה מבני האדם הצליחה להדוף את צבאו של מלך השדים בחזרה אל המקום ממנו בא. במהלך הקרב הסופי בין גיבורי בני האדם למלך השדים, מלך השדים יחד עם עוזרו הנאמן ברחו אל עולם מקביל. שם כביכול, אמורים הם היו, להתאושש מהקרב ולצאת במתקפת נגד. אך אבוי, השניים הגיעו לעולמנו – והם אינם יכולים עוד להשתמש בקסם. כעת, מלך השדים, הידוע בשם הארצי מאהו סאדאו (Maou Sadao), יוצא לעבוד בעבודה זמנית על מנת להרוויח קצת כסף כדי שהוא ועוזרו אשייה שירו (Ashiya Shirou) יוכלו לשרוד בעולם בני האדם ולמצוא דרך הביתה.
הפרק הראשון ממש גרם לי לתהות עד כמה תהיה הסדרה הזו מעניינת. הסדרה כזכור החלה עם דיאלוגים שלמים בשפה פיקטיבית כשמדובבים מדקלמים אותה בצורה לא משכנעת בעליל (למרות שיש לי תחושה שהם הכניסו שם בין השורות מילים שהיו אמורות להצחיק שנבלעו בתרגום). זה בלי לדבר על הקיצ'יות של הסדרה. הגיבורה עוקבת אחר השניים אל עולם בני האדם ומפתחת רגשות אל הגרסה האנושית של מלך השדים… כמו חצי מהבנות בסדרה הזו.
אבל למרות כל זאת, הסדרה הוכיחה את עצמה כסדרה לא רעה בכלל. זה נכון שהעלילה לא התקדמה לשום מקום, מאהו נשאר מה שהיה וכניראה גם ישאר. לסדרה היו שני קטעי שיא, אבל שניהם כמעט והיו זהים וכמעט חסרי פואנטה. אבל מדובר בסדרה מקורית, משעשעת עם עלילה מעניינת. אולי היא לפעמים איבדה את עצמה, ואולי היא משדרת מסרים שאני מעט לא מסכים איתם, אך בסך הכל נעשתה פה עבודה לא רעה בכלל עם מקום לעוד. כנראה שהיה נכון לתת לסדרה החדשה של הבמאי הוסודה נאוטו (Hosoda Naoto) הזדמנות נוספת.
סטודיו: White Fox מספר פרקים: 13 ז’אנר: קומדיה, פנטזיה, פרודיה סוג: TV
Red Data Girl
סוזוהארה יזומיקו (Suzuhara Izumiko) היא נערה צעירה שגודלה ככוהנת במקדש טאמאקורה (Tamakura), אחד מבין מקדשי קומאנו (Kumano). היא מעולם לא עזבה את האזור הכפרי, ומעולם לא הסתדרה יותר מידי עם טלפונים ניידים ומחשבים. עכשיו היא נשלחת ללמוד יחד עם "חבר" ילדותה סאגארה מיוקי (Sagara Miyuki) בבית ספר תיכון פרטי בטוקיו, למרות רוחם של השניים.
תהרגו אותי, מה זה בדיוק "ילדת הנתונים האדומה"? ומה הקשר לכל בלבולי הזן (Zen) של הסדרה הזו? מדובר באחד הפרוייקטים היותר מתוקשרים שהיו בזמן האחרון של סטודיו P.A. Works אשר צבר פופולאריות רבה במהלך השנים האחרונות עם שלל פרוייקטים מצליחים ביניהם True Tears, Hanasaku Iroha ו-Another. הסדרה כעקרון עוקבת אחר תופעות אל טבעיים אשר קשורות ליזומיקו בדרך זו או אחרת, כשבמרכזם רוחה של נסיכה אשר ביום מן הימים אמורה להשתלט על גופה של הבחורה המסכנה, ועד אז על מיוקי להגן בגופו על הנערה. הסיפור משלב אלמנטים רבים ביניהם ההשפעה של הכוחות האל טבעיים של יוזימיקו על מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה שונים והרבה טקסים דתיים משלל הדתות ביפן.
לכל אורך הסדרה נוצרו עוד ועוד חורים עלילתיים, ואני ממש לא הצלחתי להרגיש כאילו מישהו רוצה לפתור אותם בשלב מסויים. כל זאת בתור רקע לסיפור האהבה של יוזימיקו ומיוקי והקשר שלהם עם זוג התאומים בו הם פוגשים בבית הספר החדש שלהם. כרגע לא ידוע על עונת המשך, ואני ממש לא מבין מה הייתה הפואנטה של הסדרה הזו. אני לא יודע עד כמה הייתי ממליץ על הסדרה הזו, למרות שאפשר ללמוד ממנה המון על הפולחן הדתי ביפן.
סטודיו: P.A. Works מספר פרקים: 12 ז’אנר: פנטזיה, ג'וסי סוג: TV & ONA
Yahari Ore no Seishun Love Come wa Machigatteiru.
האצ'ימן היקיגאייה (Hachiman Hikigaya) הוא נער לא חברותי בכלל המאמין ש"נעורים" זו אשליה שנועדה להכניס קצת פלפל לחיים של צעירים המרפדת כישלונות, חטאים או טעויות שחוו. לאחר שהוא מגיש עבודה בה הוא טוען שהוא לא מתכנן לעבוד שהוא יהיה גדול. הוא נגרר על ידי המחנכת שלו להצטרף למועדון ההתנדבות. שם הוא פוגש ביוקינו יוקינושיטה (Yukino Yukinoshita), הבחורה היפה ביותר בכל בית הספר. אליהם מצטרפת יואיגאהמה יואי (Yuigahama Yui) אשר מחליטה להצטרף לאחר שאלו עזרו לה בבעיותיה האישיות.
הסדרה סובבת סביב שלושת חברי המועדון כשהם עוזרים לתלמידים אחרים בצרות שלהם ובהמשך פותרים את הבעיות של עצמם בשלל פעילויות התנדבויות אשר מחנכת הכיתה של האצ'ימן גוררת אותם. לסדרה יש את הקסם של עצמה, עם הדיבוב והפרצופים של הדמויות כשהם מדברים, כשמצד אחד שומרים על ריאליסטיות יחסית, ומצד שני יוצרת עניין. לא אשקר, לא מדובר בסדרה מיוחדת, ובשלב מסויים חלק מהדמויות התחילו להתנהג בצורה שהיא כבר מעבר מהגיונית, אך היא מציגה בצורה משכנעת והומוריסטית בעיות אשר כביכול בני נוער מתמודדים איתן.
אני מאוד הייתי רוצה עונה שנייה, למרות שאני לא מרגיש שיש לעלילה לאיפה להתקדם מכאן, הפרק האחרון היה סתם מיותר אם אין עונה נוספת, אבל מדובר בסך הכל בסדרה שאני לא מתחרט שצפיתי בה.
סטודיו: Brain`s Base מספר פרקים: 13 ז’אנר: קומדיית בית ספר, אצ'י סוג: TV
Ore no Imouto ga Konna ni Kawaii Wake ga Nai S2
קיוסוקה קוסאקה (Kyousuke Kousaka) הוא תלמיד שנה שנייה בתיכון. הוא מעולם לא הצליח להסתדר עם אחותו הקטנה, קירינו (Kirino), אשר היתה מתעלמת ממנו ומסתכלת עליו בזלזול. טוב, זה היה ככה לפחות עד שהוא גילה שאחותו היא חובבת מהסוג הגרוע ביותר שיכול להיות. היא אוהבת משחקי וידיאו למבוגרים שהמוטיב שלהם אהבה בין אח לאחותו הקטנה.
העונה הראשונה הייתה משעשעת ומצחיקה, אך קיוסוקה היה סתם בחור שנגרר לכל מיני מקומות בגלל אחותו הקטנה והמפונקת. פרקי הספיישל בין שתי העונות הציגו לנו שלא צריך את קירינו בשביל ליצור עלילה מוצלחת ומרגשת. והעונה החדשה הציגה לנו את כל מה שרצינו לראות, וכל מה שלא רצינו לראות, עם הפואנטה והסוף ליריבות בין האחים.
אני ממש אהבתי את הכיוונים שהסדרה לקחה אליהם, האינטרקציה בין קיוסקה לקורונקו (Kuroneko) שמעוף מוזר הצליחה להפוך לאחת הדמויות היותר מעניינות בסדרה. הקשר המוזר שלו עם איאסה (Ayase), החברה הטובה של קירינו, שהוא מצא כתחביב להציק לה כל פעם שהיא מנסה להוציא ממנו מידע. וכמובן אי אפשר לשכוח את סאורי (Saori) שהפכה מהדמות המסתורית, הסטיגמטית ואם אפשר לומר רדודה (למרות שהיא לא) שכל הזמן מסתתרת מאחורי המשקפיים העצומות שלה לבחורה עם אישיות משל עצמה וסיפור רקע חזק. הסדרה הצליחה בעונה אחת לסגור כל פינה בעלילה, והכניסה קצת פלפל בכל אחת הדמויות שראינו בהן קצת סטיגמטיות בעונה הראשונה.
העונה הזו סגרה את הסדרה הזו בצורה נפלאה, עדיין מתוכננים לה שלושה פרקי ספיישל שיצאו ל-DVD בדומה למה שקרה עם העונה הקודמת, אבל אני יכול להגיד בלב שלם שהסדרה הזו ענתה על כל הציפיות שלי.
סטודיו: A-1 Pictures מספר פרקים: 13 ז’אנר: קומדיה, בית ספר, אוטאקוייזם סוג: TV
Suisei no Gargantia
תוך כדי קרב בין-גלקטי אינטנסיבי, טייס מכא מוצא את עצמו נשאב לתוך עולם לא מוכר. אחרי שהוא מתעורר משנת חורף מלאכותית של כחצי-שנה הוא מוצא את עצמו כלוא על כוכב לכת בו חיים בני אדם עם שפה לא מוכרת, טכנולוגיה מיושנת, ואוויר שניתן לנשימה.
בתור סדרת מכא, הסדרה הזו לא עשתה שום חסד עם הז'אנר. לדו (Ledo), קצין וטייס קרב מצבא ברית בני האדם המאוחדים מתרסק לאחר קרב קשה בחלל לתוך כוכב לכת לא מוכר, אשר מהר מאוד מתברר ככדור הארץ. מאחר שהוא לא מצליח ליצור קשר עם צבא הברית, הוא מחליט להישאר עם בני האדם שמצאו אותו וללמוד את מנהגם עד שיוכל להמשיך במשימתו, שם הוא מגלה את הסוד האפל מאחורי הפקודות שהוא ביצע לאורך שנים רבות במלחמה כנגד גזע החוצונים בו הוא נלחם.
הקונספט אומנם מרגיש חדש, אך העלילה לא מספיק מפתיעה, עיצוב הדמויות לפעמים מוגזם עד מעצבן כשכל הנשים נראות טוב מידי. הקרבות משעממים עד מטופשים כשהמכא של לדו מביסה כל דבר העובר בדרכה בזכות הקדמה הטכנולוגית שלה ללא שום בעיה. הפרק האחרון אומנם היה אפי ומעניין, אבל לצערי זה לא מספיק. אני חושב שאצטט את המכונה של לדו במילותיה האחרונות: "לכי לעזאזל פחית שימרים!".
למרות כל השמות הגדולים שעבדו על הסדרה, קשה לי לומר שמדובר בסדרה טובה. אבל ללא ספק רואים על איכות הציור את כמות הכסף שנשפכה על הסדרה הזו, חבל שזה לא בא לידי ביטוי בצדדים האחרים שלה.
סטודיו: Production I.G מספר פרקים: 13 ז’אנר: מדע בידיוני, מכא, פעולהסוג: TV
Kakumeiki Valvrave
70% מכלל בני האדם כבר עברו להתגורר בחלל עקב הפיתוח המואץ של ערי החלל. בין שתי מעצמות גדולות, פדרציית השבועה של צבא דורושיה (Dorushia Military Pact Federation) וארצות הברית של הטבעת האטלנטית (Atlantic Ring United States) ישנה מדינה קטנה וניטראלית בשם ג'יורו (Jiouru) בעלת אקונומיה משגשגת עקב הניטראליות שלה במלחמה. כעת טוקישימה ההארוטו (Tokishima Haruto), תלמיד תיכון החי בג'ירו מוצא מכונת לחימה הקרוייה וולברייב (Valvrave) תוך כדי מתקפת פתע של דורושייה.
קשה לי להחליט מה אני חושב על הסדרה הזו, בעיקר לאור העובדה שהחלק הראשון שלה הסתיים, ואין לי שום מושג מה הולך שם. אני זוכר שמישהו אמר פעם שהסדרה הזו היא שילוב בין קוד-גיאס, גאנדם סייד, נאצים בחלל ופאוור רנג'רס, אני מאמין שהוא צדק. את מקומם של הבריטים תפסו אנשי דורושייה אשר מכנים את עצמם הרייך החללי השלישי. את מקומם של כוחות הגיאס תפסו חיי האל-מוות של משתמשי ה-Valvrave, כמו גם כניראה שלל דמויות אחרות שמנהיגות של צבא דוררושייה שמחזיקים כל מיני כוחות אל-טבעיים. ואת מקומם של הפאוור רנג'רס תופסים מכונות ענקיות הנקראות וואלווריב אשר מגיעות בשלל צבעים – כולל אדום, כחול, צהוב ואפילו ורוד.
אני לא אשקר, הציורים נראים מדהימים, וככה בחירת המוסיקה ושיר הסיום Boku Janai שפשוט לא יוצא לי מהראש, אומנם הקרבות חוזרים על עצמם וככה גם עיצוב המכונות המשעמם של צבא דורושיה. לאחר צפייה בקרבות של Gundam Unicorn ברור לי שסאנרייז יכולים לעשות יותר כשזה מגיע למכא. אני מאוד מצפה לעונה הבאה, ובעיקר מקווה שהיא תפצה על כל החורים שהחלק הראשון הצליח ליצור.
סטודיו: Sunrise מספר פרקים: 12 ז’אנר: מכא, מדע בידיוני, חלל, פעולה סוג: TV
Hentai Ouji to Warawanai Neko
אם תתפלל מספיק חזק ליד פסל חתול האבן אשר על ראש הגבעה, תוכל להפטר מתכונה שאתה לא רוצה תמורת מנחה קטנה. אבל תחשוב טוב-טוב לפני שאתה מנסה להפטר מתכונה מסויימת, כי אומנם החתול יודע לקחת, אבל לא לתת. יוקודארה יוטו (Yokodera Youto) תמיד חושב על "הרצונות המיניים שלו", אבל הוא מעולם לא היה מסוגל להגיד זאת בצורה גלוייה. הוא מחליט לבקש מהחתול שהוא יוכל לבטא מתי שירצה את המחשבות שלו. לעומתו, צוצוקאקושי צוקיקו (Tsutsukakushi Tsukiko) רוצה להפסיק להראות את הכוונות שלה בצורה כל כך קריאה. הם שניהם מבקשים משאלה מהחתול, אך זו לא התוצאה לה הם ציפו.
אני כבר לא יודע מה להגיד על הסדרה הזו, היא החלה בצורה כל כך חמודה וחביבה, עם עלילה מצחיקה ומעניינת, אך היא איבדה כיוון אי שם באמצע. לסדרה היו יותר מידי דמויות, עם יותר מידי פיצולים בעלילה, ועם יותר מידי מידע רנדומאלי שנזרק על הצופה. הסדרה הזו יכלה ללכת למקומות מצויינים בתור קומדיית בית ספר רגילה עם ההומור שלה, חבל שהיא הלכה לאיבוד כל כך מהר.
וכן, הסוף היה נחמד, ופתר לא מעט חורים בעלילה, אבל לכל הרוחות, זה לא פותר למה חצי מהדמויות ממש ממש מטומטמות בצורה לא הגיונית… אבל למי אכפת מחורים בעלילה? אצ'י.
סטודיו: J.C.Staff מספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדיה רומנטית, אצ'י, הארם סוג: TV
Chihayafuru 2
חלומה של איאסה צ'יהאיה (Ayase Chihaya) היה, שאחותה הגדולה תהיה הדוגמנית המצליחה ביותר ביפן. זה לפחות היה ככה עד שהגיע לכיתתה תלמיד חדש ושקט, אשר אמר לה שחלום חייב להיות של האדם שחולם אותו עצמו, ולא של אדם אחר. היא מחליטה שהיא תהיה שחקנית הקארוטה (Karuta), הטובה ביותר בעולם, ומצטרפת לספורט התחרותי יחד עם התלמיד החדש וחבר ילדותה.
מדובר בעונה השנייה לסדרת ג'וסי פופולארית שהחלה את שידוריה בעונת החורף האחרונה העוסקת בספורט התחרותי של הקארוטה. כשבעונה הקודמת עם קבוצה של שחקנים חדשים, צ'יהאיה מצליחה לגרור את קבוצת בית הספר שלהם לנצחונות מזהירים וגורמת להכרה מצד בית הספר במועדון. העונה, הקבוצה כבר די מגובשת ומצליחה למשוך אליה שתי דמויות חדשות.
כל החלק השני של הסדרה התרכזו בתחרות הקארוטה לתלמידי תיכון אשר מצליח להתפרס לאורך יותר מ-14 פרקים בצורה מרתקת. קשה לי לתאר את ההתרגשות שהייתה לי בזמן הצפייה בסדרה הזו, ואני לא יכול שלא לצפות לעונה הבאה. אבל ללא ספק שהסדרה הזו השאירה אותי מחוסר מילים לחלוטין, אני ממליץ בחום לצפות בסדרה, למרות שהתגית "ג'וסי" יכול לפעמים לאיים על לא מעט צופים.
סטודיו: Madhouse מספר פרקים: 25 ז’אנר: דרמה, ספורט, ג'וסי סוג: TV
מה ממשיך איתי לעונה הבאה?
Space Borthers – מסתבר שלסדרה הזו אין סוף. מרתקת כרגיל עם סיפור אנושי ונוגע ללב המלווה בהומור חם ואנושי. הסדרה לפעמים מרגישה קצת קיצ'ית, אבל הקלילות והחום שהיא משדרת מפצה על כך.
Majestic Prince – אני עדיין לא בטוח למה אני צופה בה. מכא שמלבד השם של המעצב דמויות של גאנדם סייד אין לה שום דבר מעניין להציע. אני באמת לא יודע למה אני ממשיך לצפות בה.
Attack on Titan – כל פרק שעובר משאיר את הפה שלי פעור שוב ושוב. ללא ספק מדובר בסדרה של השנה עם הפקה מרשימה והרבה מתח. היא אומנם מתקדמת מאוד לאט, ואין לי מושג איך היא הולכת להסתיים ב24 פרקים, אבל אני נהנה מכל רגע.