«

»

ינו
21
2013

עונת החורף 2013 – חלק ב'

חלק שני בסדרת הפוסטים על עונת החורף של 2013. האמת שאני די מרוצה מהעונה הזו, הסדרות מהעונה הקודמת העלו הילוך והסדרות החדשות מעניינות לא פחות. איכשהו, אני מתחיל לחשוב שאולי תעשיית האנימה יצאה מהקשיים הכלכלים שאליה היא נכנסה… טוב, לפחות עד שאני רואה את השמות של היוצרים בכתוביות.

Ore no Kanojo to Osananajimi ga Shurabasugiru

קידו איטה (Kidou Eita) הוא נער די רגיל, אשר התחיל את לימודיו בתיכון עם מטרה אחת – להתקבל לאוניברסיטה הלאומית לרפואה. בגלל הגירושים של הוריו ותוכניותיו לעתיד, הוא מחליט להימנע ככל האפשר מכל הקשור לאהבה. יום אחד, נאטסוקאווה מאסוזו (Natsukawa Masuzu), בת כיתתו, הבחורה הכי נחשקת בבית הספר, נכנסת לחייו תוך שהיא מכריחה אותו להיות "החבר" שלה, במטרה לשים סוף לצרות שנגרמות מהאובר-פופולאריות שלה. אך הארוסאקי צ'יווה (Harusaki Chiwa), חברת הילדות שלו, לא תיתן לזה לעבור בשלום… או שאולי כן?

מבוסס על מנגה שצייר מי שצייר גם את Mushi-Uta, למה אני מעלה אותה עכשיו? לא יודע, לפני חמש שנים אהבתי אותה, לא זוכר ממנה דבר. הבמאי, קאמאי קאנטה (Kamei Kanta) ביים לאחרונה את Usagi Drop שקיבלה תשבחות רבות. ו-A-1, הסטודיו שעבד על הסדרה הזו, הוא סטודיו די מוכר שקשה למצוא דברים לא טובים שיצאו תחת כנפיו. ככה שקשה לי לאמין שמשהו רע יצא מזה.

למרות שבמהלך הפרק הצלחתי לאבד עניין פה ושם, הסדרה עושה רושם די טוב, אבל אני לא בטוח למה… בכללי, האנימציה נראית חלקה, הרקעים מפורטים, לא הכי אהבתי את העיצוב דמויות, אבל הוא לא מרגיש סטנדרטי יותר מידי. בקשר לסאונד טרייק, אני מאמין שעליו אפשר להתווכח. לדעתי, למרות שהוא עשיר ביותר, כמעט ולא הרגשתי אותו בפעם הראשונה שצפיתי בפרק, בהשוואה אל באקומאצו לדוגמא. אבל השיר פתיחה ממכר, טוב, בסופו של דבר השיר פתיחה עושה הרבה מהרושם על האנימה. בעניין העלילה, סיפור ארם סטנדרטי, ההומור לא מספיק מצחיק בשביל השיחות הארוכות שלא מובילות לכלום. והעבר נוסח צ'יבויו של איטה, לא מספיק מעניין, או משעשע. בכל אופן, מדובר באנימת ארם, ככה שאני לא הייתי מצפה לעלילה מקורית.

לאחר צפייה בפרק השני, קשה לי מאוד להחליט האם אני עדיין רוצה להמשיך לצפות בסדרה הזו. בכללי התיאור של הפרק השני יכול ללכת יותר לכיוון משעמם. כל הפרק הסתובב סביב הדרך המקורית של מאסוזו לצחוק על איטה וצ'יווה… זה היה יותר מביש ממצחיק.

סטודיו: A-1 Pictures מספר פרקים: 13 ז’אנר: קומדיה רומנטית, ארם, סיינן, דמויות עם שמות ארוכים במיוחד סוג: TV

Senran Kagura

היו זמנים בהם נינג'ות שירתו שליטים כוחניים, נשכרו בשביל להשיג מודיעין, לנטרל ולחסל את האוייב כשהוא לא מוכן. אך הזמנים הללו חלפו לפני זמן רב וכבר אין צורך בנינג'ות לצרכים כמו אלו. בבית ספר רגיל, בכיתה סודית, מתאמנות קבוצה של בנות כדי להפוך לנינג'ות.

האצ'י העונתי החורף עומד להיות בוטה למדי. מדובר באדפציה למשחק ל-Nintendo 3DS, העוקב אחר מספר בנות הלומדות בבית ספר לנינג'ות. לפי הטריילר לגרסת הNDS, מדובר במשחק, שלדעתי, די מטריד, עם שלל דמויות מגודלות חזה. כל תנועה קטנה של הדמויות במשחק מלווה בשלל רעידות לוואי עם לא מעט פנטי-שוטס. והסדרה? היא ממש לא נראת חסודה לידה. למעט הדמויות הגבריות (שכוללות בעיקר ניצבים רנדומאלים), לכל הדמויות יש חזה בגודל של מגדלי עזריאלי. הרבה פעמים דמויות נשארות בחזייה בלבד, תמונות של תחתונים כל שתי סצנות ואפילו סצנות שינוי צורה בנוסח "מאהו שוג'ו". בגלל סדרות כאלו, כבר קשה לי לשים את התגית "אצ'י" על סדרות עלילתיות. מדובר בסדרה זולה שבה העלילה היא רק תירוץ כדי להציג בנות בלבוש מינימאלי על המסך.

ההפקה אולי תעניין כמה אנשים. הבמאי הוא ואטאנאבה טאקאשי (Watanabe Takashi) שבעיקר ידוע אודות התפקיד שלו כבמאי של Slayers ו-Shakugan no Shana. אבל, את רוב הסדרות האחרונות שלו זרקתי ממש בפרקים הראשונים בגלל שהן הרגישו מטופשות על יתר המידה – ביניהן אפשר למצוא את Ichiban Ushiro no Daimaou, Freezing ו-Hidan no Aria. הסטודיו שעבד על האנימה הזו הוא סטודיו Artland, שעבד גם על Ichiban Ushiro no Daimaou, בהפקתו של טאקשי. בכל אופן, תסלחו לי, אבל אני כבר אוותר על הסדרה הזו בלי לצפות בפרק השני.

סטודיו: Artland מספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדייה, אצ'י, אקשן, סיינן סוג: TV

Amnesia

הראשון לאוגוסט, שוג'ינקו (Shujinkou) היא בחורה צעירה שמוצאת את עצמה בבית קפה לא מוכר ללא כל זכרונות מהעבר. אוריון (Orion), שדון מסתורי שרק היא יכולה לראות או לשמוע, מספר לה שהוא זה שגרם לה בטעות לאבד את הזיכרון שלה. הוא מציע לה עזרה כדי שזכרונותיה יחזרו אליה לפני שיהיה מאוחר מידי.

מדובר באדפציה לדייטינג סים (לקהל הנשי) שפותח ב-Idea Factory, אלו שמוכרים בעיקר בגלל המותגים Hiiro no Kakera ו-Hakuoki, שכמובן, גם הם, מיועדים לקהל הנשי. הבמאי הוא אואוהשי יושימיצו (Oohashi Yoshimitsu) שלקח חלק בביום של Bakumatsu Kikansetsu Irohanihoheto ו-Sacred Seven שאישית מאוד אהבתי.

אישית לא התחברתי לסדרה, היא הרגישה לי פשוט יותר מידי, כל הגברים בסיפור הרגישו עבורי שהם שם רק כדי לטרוף את הכבשה הקטנה והמסכנה, אני אפילו לא יודע איך לתאר את זה, אבל אותי זה מפחיד. יותר מצחיק אותי שהמחשוף של שני החברי ילדות שלה יותר גדול מהמחשוף שלה, עיצוב דמויות די מקורי, למרות שהוא עושה לי כאב ראש עם כל המשחקי הצבע. בכל אופן, הסדרה הזו ממש מרגישה כמו איזה משחק סיים-דייטינג (בלי קשר לכך שזה מבוסס על אחד כמובן)… הדמויות מרגישות כאילו הן מדברות לאוויר, מוזיקת הרקע כל כך חלשה שהדיבוב של הדמויות גורם לה להתפספס. יותר מידי דיאלוגים שיכלו לעבור בדרכים שונות. לא בשבילי בכל אופן, אולי למעריצי המשחק זה יהיה יותר מעניין.

סטודיו: Brain`s Base מספר פרקים: 12 ז’אנר: דייטינג סיים, שוג'ו, על נשים הבגדים האלו יראו יותר טוב סוג: TV

Bakumatsu Gijinden Roman

לקראת סופה של תקופת אדו, רומן הוא "גבר חסר תועלת", אשר עושה את כספו בתור מסייע להשכרה אשר יעשה כל עבודה בתמורה לתשלום סמלי. אך בלילה, הוא שודד אימתני שגונב כסף משליטים מושחטים ומחלק בחזרה לעניים. בשונה ממכונות הפצ'ינק (Pachinko) עליהן הסדרה מבוססת, אשר לוקחת מהמכורים ונותנת לבעלי העסקים.

מדובר בסדרת טלוויזיה המבוססת על משחק פצ'ינקו , שמונקי פאנצ' (Monkey Punch), היוצר של לופין השלישי עיצב במיוחד עבורו את הדמויות. ככל הנראה, מדובר בעיקר בגימיק שיווקי. קשה לי להבין מה טיבה של ההפקה, אך מצפיה בפרק הראשון, נראה שאולי הניסיון המר שלי עם סדרות המבוססות על משחקי פצ'ינקו הוא לא יותר ממזל רע, כי הסדרה הזו נראת לא רע בכלל. הסאונד טרייק כל כך כיפי לשמיעה, הקרבות קצרים ומעניינים, קל להתחבר לדמויות, או יותר נכון, אל רומן ואחותו.

הסדרה מרגישה ממש כמו הסדרות של פעם, למרות שהיא כן זכתה לאנימציה מודרנית, זורמת ומפורטת, כמו שהיית מצפה מאנימה בת זמננו. אני חייב לציין שהסדרה הזו כל כך כיפית לצפייה שאני תוהה אולי כדאי שאנסה לצפות בלופין השלישי, שאמור להיות תחת אותו הז'אנר. בכל אופן, נראה לי שבינתיים אמשיך לצפות בסדרה הזו, יש לי משום מה תחושה טובה בקשר אליה, בלי קשר לפסקה הקודמת.

סטודיו: TMS Entertainment מספר פרקים: ? ז’אנר: קומדייה, פעולה, תקופת אדו סוג: TV

Zettai Karen Children: The Unlimited – Hyoubu Kyousuke

הוא נראה כמו נער רגיל כסוף שיער הלבוש בתלבושת בית ספר, אך אל תתנו לו לבלבל אותכם, היובו קיוסוקה (Hyoubu Kyousuke) הוא המנהיג הבלתי מעורער של אירגון הטרור פנדורה (Pandora), הוא יעשה הכל כדי לגרום למהפכה שתיתן לבעלי כוחות אל-טבעיים את מקומם בחברה, בראש הפרמידה – לקחת מהרגילים את זכויותיהם כעונש על מעשיהם כנגד בעלי הכוחות המיוחדים.

מדובר בסיפור צד ל-Zettai Karen Children. מנגה פופולארית שאף הפכה לאנימה ששודרה בין 2008 ל-2009. מי שלא מכיר, היא עקבה אחרי חיי היום יום של סוכן שטח בשם מיאמוטו אשר מופקד על שלוש בנות בעלות כוחות על טבעיים בדרגה הגבוהה ביותר ביפן. הארבעה עובדים מתחת לארגון בשם "בבל" אשר מטרתו לשלב את בעלי הכוחות בתוך החברה ולמנוע מבעלי כוחות לפגוע באנשים אחרים. ועל כן הם משתמשים בבנות בתור נשק יום הדין כנגד פושעים בעלי כוחות בדרגות גבוהות. בכל אופן, הנבל מהסדרה המקורית, קיוסוקה, הוא הדמות הראשית בסדרה החדשה, ונראה שמיאמוטו הולך להיות "האיש הרע" בסיפור. לדעתי זה עומד להיות שינוי מעניין, למרות שעבורי קיוסוקה עדיין מרגיש כמו נבל.

קשה לי לשער מה הולך לצאת מזה, בעיקר בגלל שצוות ההפקה די אנונימים. רוב המדובבים הם המדובבים מההפקה המקורית מלבד כמה דמויות מינוריות. הסגנון ציור מאוד מזכיר את הסדרה הישנה, אומנם, היא מרגישה איכשהו בוגרת ואפלה יותר ממנה. כנראה שפשוט עבר הרבה זמן מאז שצפיתי בסדרה המקורית והזיכרון שלי מטעה אותי, אבל אני לא זוכר כאלו כמויות של דם ואלימות… בכל אופן, בינתיים אני ממשיך.

סטודיו: Manglobe מספר פרקים: ? ז’אנר: פעולה, מדע בידיוני, כוחות על, שונן סוג: TV

GJ-bu

במבנה הישן של בית ספר תיכון כלשהו שוכן החדר של מועדון GJ (עבודה טובה), שבדרך זו או אחרת שינומייה קיויה (Shinomiya Kyouya) מוצא את עצמו מעורב בו.

אז, עוד סדרה לרשימת האנימות המבוססות על 4koma על מועדון בית ספר שמורכב ברובו על ידי בנות. טוב, בסדר, הפעם יש איזה תיכוניסט מסכן בחבורה שאיכשהו מצליח להיגרר למועדון המוזר הזה (לא שונה מקיון מהארוהי, והשמות שלהם ממש דומים…). במועדון הם לא עושים שום דבר מיוחד מלבד לדבר ולעשות שטויות, כמו בכל 4Koma ממוצע אחר. לא מצאתי שום דבר להגיד על ההפקה, כמו חצי מהאנימות העונה, אולי אפשר להגיד שהמלחין של הפס קול בסדרה הוא אותו האדם שהלחין את הפס קול של K-on.

הפרק הראשון היה חמוד, ככה גם השני, אבל זהו, כאן זה נגמר, האנימציה נראת לא רע בכלל, הפס קול כפי שהייתי מצפה ממנו חביב ביותר. בהתחלה חשבתי שהבנות שרות את השיר פתיחה כמו בלאקי סטאר, אבל טעיתי, רק המדובבת של קירארה והבנות מהלהקה שלה שרות אותו (ואין לי מושג למה נותנים לילדים לדובב)… קצת התאכזבתי האמת, אבל זה באמת כל כך לא משנה. בכללי, הקונספט הזה מוכר והוא כמעט תמיד מוכר. ההומור פה-ושם מצחיק, אבל זה לא מה שאני מצפה ממשהו שמבוסס על 4Koma, אני לא חושב שאמשיך עם זה, לא מדובר בחידוש, ויש מספיק סדרות כאלו, הטובות ממנה העונה.

סטודיו: Doga Kobo מספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדיית מצבים, בית ספר, סיינן סוג: TV

…つづく

2 תגובות

עדיין אין הפניות

  1. Jiyuuאמר:

    אתה בטוח שאורהשורה זו סדרת הארם?
    מהפרקים שראיתי זה ממש לא עשה רושם שזה הכיוון שזה הולך אליו.

    זה נראה כמו 2 בחורות שמאוהבות באותו בחור(למרות שאחת מהן מספרת סיפורים על זה שהיא בכלל מנצלת אותו בשביל שלא יציקו לה על למה אין לה חבר\לא יתחילו איתה).

    והכיוון שזה הולך אליו לבינתיים מזכיר מאוד את באקמונוגטרי, בקטע של דמות נשית מתוחכמת שמחזיקה את הסדרה בעזרת דיאלוגים שנונים.
    למרות שאני לא חושב שאיכות הדיאלוגים ברמה של באקמונוגטרי.

  2. SybeRאמר:

    אני לא ממש בטוח אם בסופו של דבר מדובר בסדרת ארם, אני יודע ממה שקראתי, שיש עוד שתי דמויות (שלפי AniDB הן "משניות") עם "היסטוריה" איתו. שיש להן כנראה עדיין רגשות אליו. הן גם מופיעות בשיר פתיחה, קשה לי לאמין שסתם.

    בכל אופן, אני ממש לא אוהב את הדמות של מאסוזו, היא פשוט צינית מידי, אבל בצורה מכוערת שרק מעצבנת אותי… קשה לי להשוות את הסדרה הזו לבאקומונוגטארי, האווירה שונה לגמרי, למרות שגם אותה לא ממש אהבתי.

    יכול להיות שהמילה "סטנדרטי" לא היתה צריכה להיות יחד עם "סיפור ארם", אני כרגע מתחיל לחשוב שאולי זה לא היה מדוייק, כי מה שעבורי סטנדרטי בארם כולל בתוכו דמויות סטיגמטיות… והדמות היחידה שמרגישה לי כרגע סטנדרטית בצורה מעצבנת היא צ'יוואה… אבל קשה לי לאמין שזה ישאר בתור קומדיה רומנטית שיש בה משולש אהבה, ולא יתפתח לארם…

    אז, אפשר להגיד ששיניתי את דעתי ואראה גם את פרק 3 P:

כתיבת תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תתפרסם.

אתה יכול להשתמש בתגי הHTML והתכונות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>