«

»

אוק
07
2012

עונת הסתיו 2012 – חלק א'

הסתיו הגיע, ואיתו עונה חדשה, נראה שהפעם תיהיה פה מלחמה קשה על הצופים, בינתיים כל הסדרות שראיתי היו מרשימות ביותר, בין אם זו ההפקה, המשחק, הבימוי או העלילה. נראה שיהיה לי קצת קשה הפעם לבחור באילו אנימות אני אצפה העונה, כי יש פשוט יותר מידי שהייתי רוצה לראות.

בפוסט זה אדבר על האנימות: BTOOOM, Shinsekai Yori, Kami-sama Hajimemashita, Tonari no Kaibutsu-kun, 「K」, Chuunibyou demo Koi ga Shitai!, Zetsuen no Tempest

BTOOOM

הסדרה עוקבת אחר צעיר אשר גר אצל אמו ומשחק במשחק מחשב פופולארי הנקרא BTOOOM עד אשר יתפנה המקום בעבודה שהוא רוצה להתחיל לעבוד בה. יום אחד, בלי זכרונות מהיום שלפני, הוא מוצא את עצמו משחק בגרסה המציאותית של המשחק, בה אנשים אכן מתים, לאחר שהתברג לעשירייה הטובה בעולם.

כניראה שבזמן האחרון קונספט של אנימה המדברת על משחקי מחשב זה קונספט יותר פופולארי, מדובר בסדרה נוסח באטל רוייאל, בו המשתתפים הורגים אחד את השני עד אשר נשאר בן אדם אחד שעדיין עומד. עדיין לא הסבירו למה הם שם על האי, ולא ממש ברור איך הוא הגיע לשם מהפרק הראשון, אבל אפשר להבין איך המשחק הולך, השחקנים יודעים אם הם נמצאים קרובים לשחקנים אחרים בעזרת סוג של סקאווטר שמתריע להם אם יש משהו מסוכן בטווח שלהם, והם רשאיים לחסל את האוייבים שלהם רק באמצעות שלל פצצות ורימונים.

אני לא יודע אם סף הרגש שלי פשוט נמוך יותר, אבל BTOOOM בשונה מבאטל רוייאלים אחרים מתקופתנו, אם נקח לדוגמא את Deadman Wanderland שהיה לי קשה לצפיה, BTOOOM אפילו לא הבחיל אותי. אומנם הוא פיצץ לאיזה בחור ת'צורה תרתי משמע, אבל מלבד הצללית של הראש של הבחור אחרי הפיצוץ, לא היה מראה מזעזע או מבחיל. יכול להיות שזה ישתנה בפרקים מתקדמים יותר, כמו שקרה לי עם Mirai Nikki, אני אקווה שלא. בכל אופן, בינתיים נראה שיש עלילה מעניינת, לדמות הראשית נראה שיש איזה סיפור מעניין, וככה גם עם הבחורה מהפריוויו לפרק הבא.

מבחינת ההפקה, אין שם שמות גדולים, רוב האנשים עם התפקידים הבכירים שעבדו על הסדרה, זו העבודה הראשונה שלהם, ככה שקשה לדעת למה לצפות. מה שבינתיים אני יכול להגיד שהרקעים מאוד מפורטים, הדמויות מגיבות בצרוה משכנעת לסביבה, אומנם אני קצת נרתע מהעיצוב הלא שיגרתי של הדמויות, אבל נראה לי שאפשר לחיות עם זה.

בינתיים, לדעתי אני ממשיך.

סטודיו: Madhouse מספר פרקים: 12 ז’אנר: פעולה, אצ', מדע בידיוני, באטל רויאל סוג: TV

Shinsekai Yori

הסיפור מתרחש ביפן של מילניום קדימה מעכשיו. אנשים חיים בכפרים מבודדים ללא חשמל, ובגיל הבגרות הם מתחילים לפתח כוחות טלקינזיס שהם קוראים לו "הכוחות המקוללים" או "כוחם של האלים". העלילה עוקבת אחר חמישה ילדים שלומדים בבית הספר לאנשים בעלי היכולות הללו, אשר מגלים לאט-לאט את האמת מאחורי הסיפורים שמספרים להם המבוגרים, את העולם האמיתי.

מהפרק הראשון אני לא יכול להסיק יותר מידי. יש כאן שילוב של כל כך הרבה מאפיינים, שאני כבר איבדתי את היכולת להבין מה זו האנימה הזו. בכללי, נראה שמדובר בסדרת מד"ב-פנטזיה-אימה, לא ברור בכלל מה אמיתי, ככל שהדמויות יותר מבולבלות ככה גם הצופה. כבר בפרק הראשון נותנים לנו טעימה מהקונספירציה אליה אמורות להחשף הדמויות. נראה שכל כיוון "צילום" נעשה בקפידה, כמו גם הבחירה המדהימה של הפס-קול. ההתחלה היתה כל כך קולנועית, יחד עם המוסיקה המקסימה של הסדרה, זה פשוט צמרר לי את הצורה, אני מאמין שהחבר'ה שעשו את הסדרה הזו יודעים מה הם עושים.

האנימה מבוססת על ספר של הסופר קישי יווסוקה (Kishi Yuusuke) שזכה בפרסים על מספר עבודות שלו, ואחד הספרים שלו נמכר גם מחוץ ליפן. המפיק לעומת זאת, היה לפני זה המעצב דמויות של הרבה מאוד סדרות כמו Dragon Crisis, Welcome to the Space Show, Welcome to the NHK, Read Or Die ועוד, אך נראה שזו הפעם הראשונה שלו בתור הבמאי. אבל לפחות אני יכול להבין איך המנגינות רקע כל כך מדהימות ומשתלבות בצורה כל כך מדהימה, המפיק המוסיקלי של K-On הוא גם המפיק המוסיקלי של Shinsekai Yori.

אני ללא ספק ממשיך, אני רק מקווה שלא אעשה עם זה מה שאני עושה עם כל סדרת אימה שאני מתחיל לצפות בה.

סטודיו: A-1 Pictures מספר פרקים: 12 ז’אנר: מדע בידיוני, אל טבעי, פוסט אפוקליפטי סוג: TV

Kami-sama Hajimemashita

לאחר שנזרקה מהבית בגלל חובות אביה שברח, היא מצילה אדם מכלב משוטט והוא מזמין אותה לגור בבית ממנו הוא ברח לפני שנים. לא בטוחה אם זו בדיחה או אמת, היא מגיעה לשם רק כדי להבין שהיא הולכת להחליף את האל המוקמי.

לא ברור לי מה הסיפור של הסדרה הזו. לא מדובר בשוג'ו טיפוסי, זה קיצ'י לצרכי ההומור בעיקר. אבל, אני ממש לא מבין מה קהל היעד, הפרק הראשון היה כיפי, עיצוב הדמויות חמוד ביותר, למרות שעדיין לא הצלחתי להבין למה בכל סדרת שוג'ו ממוצעת הגברים נראים כל כך… חתוליים, זאביים, מה שזה לא יהיה… היא עדיין טיפה ילדותית, ועדיין, את השיר פתיחה, למרות שהוא נשמע בהתחלה תמים, כניראה שהוא לא מסוג השירים שמשמיעים לילדות קטנות. בכל אופן, אהבתי ממש את ההבעות פנים והמשחק של המדובבים. הם עשו שם עבודה טובה למרות שלא הביאו לשם שמות גדולים של מדובבים. מהתעשייה לעומת זאת, דווקא הביאו כמה שמות גדולים כמו הבמאי של Fruits Basket, המפיק המוסיקלי של Daa! Daa! Daa! ו-Ghost Hunt, המעצבת דמויות עבדה בעבר על Tottoko Hamtarou ו-Aishiteru ze Baby והמעצב האומנותי של Darken Then Black, בכללי, יש כאן הרבה מאוד שמות גדולים מהתעשייה, ככה שרק דברים טובים יכולים לצאת מזה.

אני מאוד נהנתי מהפרק הראשון, קשה לי ממש להחליט אם אני הולך להמשיך לצפות בזה, יש כמה דברים קטנים איזוטרים שממש מפריעים לי, אבל, כניראה שאפשר להתעלם מהם.

סטודיו: TMS Entertainment מספר פרקים: ? ז’אנר: קומדיה, שוג'ו, פנטזיה סוג: TV

Tonari no Kaibutsu-kun

מיזוטאני שיזוקו (Mizutani Shizuku), בחורה שכל מה שמעניין אותה בחיים זה ללמוד בגלל חלום ילדות שלה, נשלחת להביא את שיעורי הבית לבן כיתתה,יושידה הארו (Yoshida Haru), שלא הגיע ללימודים מאז היום הראשון בו שלח שלושה מבני השכבה מעליו לבית החולים. למרות שזו לא היתה אשמתו, הוא הושעה מהלימודים, אך גם אחרי שהוא כבר יכל לחזור, הוא העדיף להשאר בבית.

סדרת שוג'ו שניה ברצף שאני נותן עליה את דעתי, הסדרה מסופרת מגוף ראשון בצורה שנונה ומשעשעת. למרות שהיא משחקת את עצמה הילדה השקטה שמנצלת כל שניה כדי ללמוד, שיזוקו, בעצם ילדה צינית שלא אכפת לה יותר מידי מה אחרים חושבים עליה. לעומתה הארו, מתברר כאדם נבון ואכפתי שממש מפחד שיחשבו עליו דברים מוזרים, למרות שהוא עדיין חסר שליטה עצמית, טאקט, או היגיון בסיסי. לפי הפרק הראשון נראה שהסדרה זורמת לכיוון הנכון מבחינה עלילתית, למרות שבינתיים לא הראו לנו משהו שאנחנו לא מכירים מסדרות שוג'ו אחרות.

מבחינת ההפקה, נראה כי כמעט כל המדובבים הם מדובבים ותיקים, המדובבת של שיזוקו היא טומאטסו הארוקה (Tomatsu Haruka) שדובבה בצורה נהדרת בהרבה סדרות מהשנה האחרונה כמו אסונה מ-Sword Art Online, יוקה מ-Natsu-iro Kiseki, ראנמרו מ-Binbougami ga ואפילו את נאנה מ-Kokoro Connect, אומנם נתתי עד עכשיו דוגמאות רק מהשנה הנוכחית, אבל היא שחקה בכל כך הרבה סדרות בתפקידים ראשיים (אפילו נאגי מקאנאגי) ככה שאפשר להיות בטוחים שהיא תעשה את התפקיד הזה מצויין. הבמאי הוא אותו האחד שביים את Kimi ni Todoke, אני שמעתי על הסדרה הזו ביקורות טובות מאוד, למרות שלא צפיתי בכולה, במה שצפיתי אהבתי. בכל אופן, סטודיו Brain`s Base, מה כבר יכול לקרות?

אני כרגע ממשיך.

סטודיו: Brain`s Base מספר פרקים: 12 ז’אנר: שוג'ו, קומדיה רומנטית סוג: TV

「K」

טוב, לא אשקר, לא הבנתי כלום. סצנה ראשונה חבורה של בריונים הולכים מכות עם משהו שנראה כמו משטרה, לא לפני שהם מנסים להוציא מאיזה דובר אנגלית רעועה איזה משהו שהוא לא יודע. סצנה אחרי זה מתרחשת בתיכון יוקרתי שנמצא על אי מלאכותי, שם בחור מוזר עם שיער לבן ושמשיה מוציא מכל תלמיד שני בבית ספר קצת מהארוחת צהורים כדי שיהיה לו משהו לשים על האורז. ואז הוא יוצא משטח בית הספר בשביל כמה סידורים בשביל מועצת התלמידים, רק כדי למצוא את עצמו מותקף על ידי קבוצה של ביריונים שמנסים להרוג אותו.

אני לא מצליח להבין את העלילה, אני לא מצליח לחבר בין דמויות, אני יותר מבולבל מלפני שראיתי את הפרק הראשון. לפי איך שזה נראה, מדובר בהפקה מאוד יקרותית, הקרבות, קטעי האקשן נעשו בסגנונות שונים, מזוויות מיוחדות, אני לא יודע אפילו איך לתאר את זה, כי זה פשוט כל כך זורם, כל כך קולנועי. התמונות לא קופאות לרגע. מה שקצת הציק לי זה העיצוב דמויות המפורט מידי, יותר מידי פרטים ללבוש, גם של הבריונים, גם של השוטרים. הראו לנו כבר על ההתחלה קאסט עצום, אין לי מושג איך לאכול את הדבר הזה, אין לי מושג מה מהן דמויות ראשיות ומה הדמויות המשניות. הכל כל כך מבולגן.

אומנם, זו אומנות, לפרוץ את המוסכמות, להביא משהו חדש, לי זה מרגיש כמו רוח חדשה. למרות שהדבר שיותר מרגיז אותי מאנימה עם שם ארוך זו אנימה עם שם של אות אחת, נראה לי שאסלח להם, לפחות אני מקווה שאוכל לסלוח להם, ל-C לא הצלחתי. בהקשר של ההפקה, כמו שאמרתי מקודם, זו נראת הפקה מאוד יקרה, לא ראיתי בקאסט דמות אחת שמדובבת על ידי מישהו לא מנוסה. הסטודיו המבצע הוא סטודיו GoHands שוא סטודיו בת לשעבר של סטודיו Satelight. הסטודיו הוא יחסית צעיר, והעבודות היותר משמעותיות שלו היו Seitokai Yakuindomo, Seiken no Blacksmith ו-Mardock Scramble. בהקשר למה זה פרויקט GoRA, אני ממש לא הצלחתי להוציא על זה מידע, כניראה שיש משהו קצת יותר גדול מרק אנימה שמתבשל כאן. בקשר לצוות ההפקה עצמו, הרבה אנשים שם הם מהצוות המקורי שעבד על Mardock Scramble. אני לא יודע יותר מידי למה לצפות, מהפרויקט הזה… אבל, טוב, עכשיו נשאר רק לקוות.

אני לא יודע יותר מידי מה לחשוב, עוד פרק בטוח לא יהרוג אותי.

סטודיו: GoHands מספר פרקים: 13 ז’אנר: אקשן, אל-טבעי סוג: TV

Chuunibyou demo Koi ga Shitai!

טוגאשי יוטה (Togashi Yuuta) בעבר "סבל" מתסמונת השנה השמינית (Chuunibyou), יותר נכון, כיום סובל מהתסמונת שהיתה לו שהיה צעיר יותר. הוא עבר לבית ספר מרוחק, שם אף אחד לא מכיר אותו, כדי להתחיל דף חדש. אך מה קורה שהוא מגלה שלכיתה שהוא הגיע אליה יש מישהי שגם סובלת מהתיסמונת? ויותר גרוע, לא רק שהיא לא רוצה להפטר מזה, היא גם עברה לגור בקומה מעליו.

זה היה כל כך מצחיק, כי זה כל כך נכון. אני רוצה לראות מישהו שיגיד שהוא לא מצליח לחשוב על עצמו מתחת לקטגוריה של אנשים שסבלו מתסמונת השנה השמינית. טוב, אולי מוטב שאסביר. תסמונת השנה השמינית זו תסמונת שמתארת אדם שמבצע פעולות במודע כי הן לא הגיוניות, תוך שכנוע עצמי שככה זה, על מנת להרשים אחרים. בין אם זה לשים תחבושות על כל הגוף ולספר על המכות שהלכת עם איזו כנופיה אתמול, לדבר בצורה אחרת, לשתות קפה למרות שזה בכלל לא טעים (טעם נרכש… כן…), להתעסק בתת-תרבות כלשהי (היי, אני גם אוסף בולים… אני חנון, מותר לי) או לאמין שיש לך כוחות על טבעיים (יש לי יכולת להעלים את האנטריקוט מהשולחן ולהשאר עם מחסור בקולסטרול, זה נחשב?). התופעה הזו אמורה להעלם בתיכון. אגב, עכשיו אחרי ששמעתם על התסמונת הזו, כדאי שאספר על עוד תסמונת, "תסמונת השנה השניה בלימודי רפואה", אתה חושב שאתה חולה בדברים שאתה לומד עליהם, אז תפסיקו בנקודה זו לחשוב שיש לכם את זה, למרות שזה ממש משעשע, לפחות אותי.

בכל אופן, זה פשוט כל כך חמוד, בסדר, ריקה (הבחורה עם התסמונת) קצת מעצבנת, אבל איך יוטה מגיב שהוא נזכר שהוא גם היה ככה, זה פשוט הורג מצחוק. בכל אופן, אני מת לדעת מה הסיפור של הדמויות האחרות ואיך זה הולך להמשיך משם, ותוך כמה זמן התלמידים בכיתה של יוטה יעלו עליו שהוא פעם קרא לעצמו Dark Flame Master.

מעניין ההפקה עצמה, פשוט לא הרגשתי צורך לדבר על זה, כי הסדרה הזו היתה נראת מעניינת עוד לפני שצפיתי בפרק הראשון, הבמאי ביים בזמנו את הפרקים המקוריים של הארוהי (זה לא הבחור שביים את לאקי סטאר, זה אומר, ללא הפרקים שנוספו מאוחר יותר, וללא הסרט), את Kanon, Air, Clanned ואת Nichijou (כולן סדרות מוכרות ומעורכות). על הקטע המוסיקלי אחראי מי שעבד על Hatsukoi Limited, Baka to Test to Shoukanjuu ועוד כמה פחות מעניינות ועל העיצוב דמויות והאנימציה אחראית מי שעבדה בזמנה על Kanon ו-Clannad באותו תפקיד. מדובר בסטודיו קיוטו (Kyoto Animation), אז אין יותר מידי מה לדאוג, זה בטוח הולך להיות טוב.

כמובן שאני הולך להמשיך, לא הולך לפספס את זה.

סטודיו: Kyoto Animation מספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדיה רומנטית, סיינן סוג: TV

Zetsuen no Tempest: The Civilization Blaster

מאהירו פוווה (Mahiro Fuwa) הוא נער שמשפחתו נרצחה באופן מסתורי שנה קודם לכן. במקרה נוצר קשר בינו לבין מכשפה שנודתה מהשבט שלה לאי בודד והם מחליטים לעזור אחד לשניה, היא תעזור לו למצוא את רוצחי משפחתו, והוא יעזור לה לצאת מהכלא שלה ולהציל את העולם מהכוח שהשבט שלה מנסה להעיר. לכל הסיפור הזה נגרר טאקיגאווה יושינו (Takigawa Yoshino) חבר ילדותו של מאהירו שהקשר בינם נותק לפתע חודש לפני תחילת הסיפור.

כן, אני יודע שזה לא נשמע מובן בעליל, אבל לפחות זה יותר מובן מ-K. אני לי יודע יותר מידי מה להגיד, נראה כמו עלילה מעניינת, הציורים מדהימים, עשתה רושם מעולה בהתחלה (למרות שהגעתי סקפטי), בחירה טובה של מוסיקה, משחק טוב, אבל משהו קצת מציק לי, אולי זה בגלל שהדמויות נראות קצת יותר מידי "קשוחות", לא יודע איך לתאר את המראה הזה, אגב, יש אקשן טוב.

בהקשר של ההפקה, הבמאי זה אותו האחד שביים את הסרט Stranger: Mukou Hadan שמאוד אהבתי וסדרת הדרמה Hana-Saku Iroha שממש אהבתי, ככה שזה אמור להיות טוב לדעתי.

ממשיך? אמשיך עוד פרק-שניים אחליט.

סטודיו: Bones מספר פרקים: 12 ז’אנר: שונן, פנטזיה סוג: TV

ובגלל שאני חושב שזה יהיה מיותר לכתוב לזה ביקורת, אז רק כמה מילים, הסדרה Busou Shinki מתרחשת בתקופה בה לאנשים יש רובוטים מיניאטורים שעוזרים להם במטלות היומיות שלהם, הרובוטים האלו נראים בתכל'ס כמו פיגרים, רק שהם חושבים, מדברים, זזים ומרגישים. הם עדיין נראים כמו פיגרים. בכל אופן, יש כאלו שמשתמשים בפיגרים האלו לתחרויות קרבות וזה מה שנקרא "בוסאו שינקי", או בעברית, אל תתנו אפילו לחתול לצפות בזה. אצ'י על פיגרים – לאיפה הידרדרנו?

…つづく

כתיבת תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תתפרסם.

אתה יכול להשתמש בתגי הHTML והתכונות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>