«

»

אפר
15
2012

עונת האביב 2012 – חלק א'

עונת האביב היא העונה העמוסה ביותר בשנה בתעשיית האנימה. זו התקופה בה לרוב יוצאות האנימות היותר מתוקשרות הנלחמות על כל צופה. עזבו אותכם תחילת שנת הלימודים החדשה ביפן, עזבו אותכם פריחת הדובדבן, יש כאן עונה מעניינת… ועמוסה. ואני… כרגיל באיחור אופנתי.. טוב, זה היה ככה גם שנה שעברה… שרק פתחתי את הבלוג.

בפוסט זה אדבר על:Hiiro no Kakera, Accel World, Natsu-iro Kiseki, Uchuu Kyoudai, Medaka Box

Hiiro no Kakera

הוריה של טאמאקי קאסוגה (Tamaki Kasuga) בת ה-17, עברו בפתאומיות לאפריקה לצרכי עבודה. מה שגרם לה לעבור לגור אצל סבתא הגרה בעיירה ציורית הרחק מן העיר הגדולה. שם היא מגלה שהיא צריכה לקחת את מקומה של סבתא ככוהנת ושחמישה נערים יוצמדו אליה כשומרי ראש.

טוב, אז, נתחיל מכך שזה מתחיל כמו כל שוג'ו טיפוסי… ילדה שמגיעה מהעיר לכפר, לגור אצל הסבתא, ופוגשת במספר בנים שנראים… טוב, מה אני מבין? כניראה שהם נראים טוב, אחרת זה כניראה לא ימכור… למעשה, הסדרה הזו מבוססת על סיים דייטינג… לנשים, שכניראה שהצליח לא רע אם הוא זכה להכנס לאותה רשימה המפקפקת עם אנימות כמו אמאגומי ושאפל

סיים דייטינג? כן, אתם מכירים, אתם בתור הדמות הראשית צריך למצוא את דרכך למיטה עם אחת ממבחר לא קטן של בחורות מצויירות. מסתבר שיש גם נשים שמשחקות בדברים האלו. בכל אופן, רתמו את הבמאי של היטאליה כדי ליצור את הדבר הזה, אז אין לי מושג למה אמורים לצפות, מצד אחד, יש עדרים של בנות שיהרגו אותי אם אגיד משהו רע על היטליה… אני גם לא הולך להגיד דבר אחד רע על משהו שלא צפיתי בו, מצד שני, זה מבוסס על סיים-דייטינג.

בשורה התחתונה, הפרק הראשון ממש לא עניין אותי, לפי הקדמון לפרק השני נראה שיהיה קצת אקשן… אבל, אני בספק שזה מה שאני מחפש פה.

סטודיו: Studio Deen מספר פרקים: 26 ז’אנר: שוג'ו, אל-טבעי, רברס-ארם סוג: TV

Accel World

ביום סתוי של 2046, הארויוקי (Haruyuki) נתקל בקורויוקי (Kuroyuki), הנערה היפה ביותר בבית ספר שלו. עבור נער חטיבה שחוטף מכות והצקות בבית ספר, הפגישה הזו משנה את חייו. בזכות תוכנה מסתורית שהיא שולחת אליו, הארויוקי לומד על קיומו של העולם הוירטואלי אקסל (Accel).

אני חייב לציין שלקחו רחוק מידי את עניין הממשק משתמש. לתת לאנשים להסתובב עם קולר שעוזר להם בכל הצרכים שלהם (טלפון, ארנק, אינטרנט…) זה קצת מקורי… לא יודע, רוב האנשים היו מדמיינים את זה יותר לכיוון שעון. קולר לא נראה כמו משהו נוח… אבל, יש כאן רעיונות לתקשורת אדם-מכונה די מקוריים. רק כדי שזה יהיה מובן, שאני מדבר על תקשורת בין אדם למכונה, אני מדבר על מה שאתם עושים שאתם מקלידים את הכתובת של האתר אליו אתם רוצים לגלוש, מחייגים בטלפון או שואלים את סירי איפה המסעדה הקרובה ביותר, ולמרות שאני מעט חופר על זה, אני די מעריך את היצירתיות שלהם, אולי הדברים האלו עוד יזכו למימוש ביום מן הימים.

בכל אופן, למרות שאת העלילה ראינו כבר קודם,ילד שבריונים מציקים לו, הבחורה היפה בבית הספר מתאהבת בו, הוא עצמו שקוע במשחקי מחשב. הדברים האלו כבר מוכרים מכל מנגת שונן שנייה, אבל מה שמיוחד בה זה דווקא הסגנון עצמו, של הקרבות בעולמות וירטואלים. כניראה שסצנות מגעילות של דם ושברים פתוחים לא נראה פה.

אה, כן, הדבר שהכי הפריע לי זה העיצוב של האווטרים. הארויוקי פשוט חסר כל ביטחון עצמי, האווטר שלו הוא חזיר קטן ושמן, למה הוא עיצב לעצמו דבר כזה? אפשר להגיד שהוא שם לעצמו שלט על הגב, הנה מישהו שאפשר להציק לו… זה קצת עצוב לחשוב על זה, פשוט יצרו דמות סטיגמטית על ילד דחוי… טוב, אני מקווה לפחות שהדמות שלו תשתנה לאורך הסדרה.

אגב, זה רק אני או שלמישהו נגמרו הרעיונות לשמות לדמויות?

סטודיו: Sunriseמספר פרקים: 24 ז’אנר: שונן, אקשן, מדע בידיוני סוג: TV

Natsu-iro Kiseki

נאטסומי (Natsumi), סאקי (Saki), יוקה (Yuka) ורינגו (Ringo) הן חבורת בנות שמבלות יחדיו בעיירה הכפרית בה הן גדלו. עד שקיץ אחד, אחת מהן עוזבת עם משפחתה לטוקיו.

די הפריע לי בהתחלה שהעיצוב דמויות נראה מוכר, אבל זה לא חוכמה כשמי שהיה אחראי על העיצוב דמויות הוא טאנאקה יויצ'י (Tanaka Yuuichi) שהיה אחראי על העיצוב דמויות גם בראילגאן (Railgun)… אגב, אם כבר מדברים על ההפקה, מיזושימה סייג'י (Mizushima Seiji), הבמאי של Un-Go וגאנדם 00 (Gundam) הוא גם הבמאי של נאטסו-אירו. אז, כניראה שזה הולך להיות טוב, בהסתמך על העבודה הקודמת שלו. למרות שקצת מוזר שסאנרייז ממש נטשו בזמן האחרון את ז'אנר המכא שלהם.

כעקרון, הפרק הראשון פשוט נמרח… אני לא יודע להסביר את זה, אבל לא קרה בכל הפרק הראשון כלום מלבד לראות שתי ילדות כועסות אחת על השניה ללא סיבה הגיונית. אם תשאלו אותי, אין לי שם מושג לאיפה הסדרה הזו יכולה ללכת, הפרק הראשון לא נתן שום אינדיקציה לאיפה הסדרה הזו יכולה ללכת.

נקווה שהפרק השני ישפוך קצת אור על הדברים. בינתיים אני ממשיך.

סטודיו: Sunrise מספר פרקים: 12 ז’אנר: דרמה, אל-טבעי סוג: TV

Uchuu Kyoudai

בתור שני ילדים אי שם ביפן של 2006, מוטה (Mutta) והיביטו (Hibito), ראו אב"ם חוצה את השמים, בזמן שצדו אחר קולות של חיות בטבע. שניהם מחליטים שכשיהיו גדולים יהפכו לאסטרונאוטים.
בחזרה למציאות, שנת 2025, האח הקטן היביטו, מצטרף לצוות משימה של נאס"א לירח. הוא עומד להיות היפני הראשון שדרך על הירח. מוטה לעומתו, הוא מעצב מכוניות זוכה פרסים… שאיבד את עבודתו כי נגח במעסיקו… עכשיו הוא מחליט להגשים את חלום ילדותו ולעקוב אחרי אחיו הקטן, ולהיות היפני הראשון על מאדים.

יכול להיות שזו האנימה שחיכיתי לה כבר המון-המון זמן? אי שם ב-2006, שהתחלתי לראות אנימה, נתקלתי בPlanetES, אנימה על בחורה שמגיעה לעבוד בדוויזיה של פינוי אשפה חללית. עלילה שנשמעת כל כך מטופשת, מסופרת בצורה רצינית ובוגרת על הקשיים הרבים שהאנושות תצטרך להתמודד איתה אם לא נעשה מהפך וכל זאת עם הרבה הומור שמלווה את העלילה. אני יכול בקלות להשוות בין השתיים, למרות שמדובר ביצירות של יוצרים שונים, משנים שונות, ואני ממש לא יכול להגיד לאיפה ילדי ההחלל הולכת לקחת אותנו.

למרות שזו אנימה שהבמאי שלה ביים יותר סרטי דורימון מעונות של גאנדם ששודרו, מדובר בסדרה מאוד מבטיחה, שככל הנראה תלווה אותי העונה הזו.

סטודיו: A-1 Pictures מספר פרקים: ? ז’אנר: סיינן, מדע בידיוני, חלל סוג: TV

Medaka Box

קורוקאמי מאדוקה (Kurokami Medaka) היא תלמידת שנה ראשונה באקדמיית האנוקיווה (Hanokiwa). היא נבחרה לראש מועצת התלמידים עם אחוז הצבעה של 98%, וכל הרצון שלה בחיים זה לעזור לאנשים בצרה. היא מציבה קופסת פניות למועצת התלמידים כדי לאפשר לתלמידים האחרים לפנות אליה באופן אישי, מה שמוביל למבול של אתגרים עבורה וחברי מועצת התלמידים.

אם לשפוט לפי האריזה, הייתי בטוח שמדובר באיזה אצ'י זול ואסגור את חלון הנגן בדקה ה-3:14… אבל… משהו מוזר קרה. זה היה מעניין. בכל אופן, אני לא מדבר על החזה של מאדוקה שתפס לפחות חצי מסך. לסדרה הומור חביב, לא משהו שיפיל מהרגליים, אבל משהו שם גרם לי להמשיך לצפות.

הדמויות לא כאלו שטחיות כמו שאפשר לחשוב, שוב, אני לא מדבר על מאדוקה. העיצוב דמויות לא מקורי במיוחד, ואיפשהו משהו מזכיר את הארוהי… כניראה שנישיו אישין (Nishio Ishin) רצה לנסות לעשות איזו קומדיית בית ספר הפעם. אה, לא ציינתי כבר שמדובר בעוד איזו יצירת מקור של אישין? כן, כן… זה שאחראי על כל ה-Gatari למיניהן שיצא לכם לראות. אה, ובקשר לבמאי… טוב, זה מישהו שעד היום הפיק רק סדרות לסוטים בגיל העמידה…

מוסר השכל.. לא לשפוט לפי האריזה… למרות שאני בספק שאמשיך לראות את זה, מעולם לא התחברתי כל כך ליצירות שלו.

סטודיו: Gainax מספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדיה, בית ספר, אצ'י סוג: TV