AnimeWatcher

סרט לייב אקשן יפני לקלאסיקה יפנית עתיקה. כשספינת הדגל של הצי היפני ממלחמת העולם השנייה פוגשת באופרת חלל. מדובר בעיבוד קולנועי בתקציב זעום במונחים הוליוודים שלוקח את כל מה שקשור לאפקטים ויזואליים למקומות חדשים על מנת לשמור על הנאמנות למקור, במחיר כבד מאוד.

כדי שזה ישמע אפי יותר, תעשו טובה וכנסו לסרטון הבא תוך כדי שאתם קוראים את הפסקה הבאה.

בני האדם מצאו את עצמם מתחת לפני שטח כדור הארץ, לאחר שגזע חייזרים החל להפציץ את הכוכב בגשם של פצצות-מטאוריטיות-רדיו-אקטיביות אשר מזהמות את פני כדור הארץ וגורמות לו להיות בלתי ניתן למחייה. כצעד נואש, בני האדם שולחים את ספינת החלל "היאמאטו" (Yamato), סמל התקווה של ההמונים, במסע אפי אל הכוכב איסקאנדאר (Iscandar). שם, עשוי להיות מכשיר, היכול לנקות את פני הפלאנטה מהקרינה והזיהום. סוסומו קודאי (Susumu Kodai), טייס קרב שעזב את הצבא לפני זמן מה, מצטרף אל צוות היאמאטו בתקווה למצוא תשובה למות אחיו.

מדובר בעיבוד קולנועי, יפני (לשם שינוי), לאחת מהקלאסיקות היותר מפורסמות בעולם. ספייס באטלשיפ יאמאטו (Space Battleship Yamato), החלה את שידוריה ביפן אי שם באמצע שנות ה-70. היא השתמשה בפאתוס גבורת ספינת הקרב היאמאטו ממלחמת העולם השנייה כדי למשוך את צומת לבם של הצופים. אני לא יודע עד כמה סיפורי גבורה כבר יש על הספינה, אבל היא ללא ספק הייתה ספינת המלחמה הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם. היא הייתה יהלום הכתר של הצי היפני בזמן מלחמת העולם השנייה והיא עדיין נחשבת לסמל של סגסוג והצלחה. אם אתם שואלים איפה היא נמצאת היום, היא אי-שם בתחתית הים הסיני. בכל אופן, הסדרה הייתה כל כך מצליחה, שהיא השתרברבה לארצות הברית, "אויבתה המרה ממלחמת העולם השנייה", זכתה לשם Star Blazers ונאנסה בכל דרך אפשרית כדי להוציא ממנה את "השד היפני". בסופו של דבר, איכשהו, היא מצאה את עצמה משודרת אפילו בארץ, בערוץ הראשון, בתור "חלוצי החלל". בכל אופן, הסדרה זכתה לשלוש עונות וכחמישה סרטים באורך מלא, כשכל כמה שנים יוצא איזה פרויקט שאפתני וראוותני לכבוד המותג שלרוב לא מצליח להתרומם מעבר לטיוטה. אבל אל תתנו לזה להיות מה שידאיג אותכם.

אישית, צפיתי בסרטים הישנים, אני חייב לציין שהם לא טובים כמו שמתארים אותם, יכול להיות שאני פשוט לא מבין את הגאונות בהם, אבל מה שבטוח הם לא מתאימים לעידן בו אנו חיים. ולא, אין לי בעיה עם סרטים עתיקים, אני חובב מלחמת הכוכבים (Star Wars) וצפיתי כמעט בכל הכותרים העתיקים של גאנדם ומאקרוס – דברים ישנים זה לא מה שיגרום לי לאבד עניין. אבל כנראה שהכימיה לא הייתה אפילו עוד לפני שהתחלתי לצפות בסרט. למרות שלא אהבתי את המקור, היה לי קשה להתאקלם לשינויים העלילתיים. יוקי, העוזרת של רופא הספינה ומפעילת המכ"ם (כן, היה להם כנראה בעיית כ"א קשה) עשתה הסבה לטייסת קרב, שלא נדבר על כך שעכשיו הבלונדה הזו בכלל בעלת שיער שחור. לא שזה כזה קריטי, אני סתם בררן. אנשי גאמילוס (Gamilus) זכו לדמוניזציה רצינית, מחייזרים דמויי אדם בעלי עור כחול אשר סך הכל מנסים להציל את הגזע שלהם, הפכו לגזע של חוצונים נוסח החרקים "מגברים בחלל" (Starship Troopers) אשר חולקים "תודעה אחת", ולא יהססו למות תוך כדי ביצוע המשימה. ואולי שווה לציין שדוקטור סאדו (Sado) נהפך לרופאה שתיינית, בסדר, גם סאדו הגבר היה שתיין לא קטן, וגם לו היה חתול, אבל למרות שהוא היה שמן ונמוך, ואולי קצת גיבן, הוא עדיין היה גבר.

מבחינת הביצוע עצמו, קשה להגיד זאת, אבל האיכות של האפקטים הויזואלים פשוט מטורפת, ברצינות, מהציור של החלליות, ועד לתנועה של הספינות בחלל. הרקעים המרהיבים של הפלנטות, פנים החללית, הציוד, המוניטורים, הכל נראה עשוי כל כך טוב. אבל לצערי, זו אחת מנקודות האור היחידות שיש לסרט הזה. לצערי הרב, השחקנים כל כך לא משכנעים. באחת הסצנות, רואים את יוקי מלכלכת על קודאי מול הפרצוף שלו למול צבא המעריצים שלו, הם כולם נותנים לה לדבר כמה שהיא רוצה, עד שהיא מסיימת את המילה האחרונה שלה. אז קם הקטן שבחבורה שמחליט לעשות מעשה, כמובן שהאחרים מנסים למנוע ממנו לנסות אפילו להתקרב אליה, ואז היא מכניסה לו אגרוף אחד לפרצוף. והוא? מתעלף כמובן. אבל בסדר, בואו נשים בצד את העובדה שהאגרוף שהוא ניסה לתת לה כנראה הגיע לה הרבה לפני שהוא החליט להרים עליה יד ואין לי מושג איך הם לא עשו זאת קודם. אבל האגרוף הזה היה נראה כל כך לא אמיתי… אין מצב שדבר כזה יעלף מישהו. סצנה אחרת כוללת את קטע הרמבו של סאיטו כשהוא רץ עם שני רובים עצומים בשתי ידיו… כל עוד אין לך סטאלון בשם, זה לא יכול לעבוד. כמובן שאי אפשר לשכוח את הקטע בו נראה אחד הטייסים חוטף טיל ובמקום לנטוש כמו שהיית מצפה מטייס לעשות, הוא מצדיע מעבר לקוקפיט ונותן למטוס שלו לשייט לתוך צוק יחד עם החיים שלו. אני לא צריך לציין עד כמה בקלות הם נתנו לאנשים פשוט לאבד את חייהם בהרואיות מטופשת עד דמעות.

אני יודע שמדובר בסך הכל באדפציה לסדרה עתיקה משנות ה-70, אך עדיין, יש בי איזשהי ציפייה להתאמה לסטנדרט של סרטים בני זמננו עם אלמנטים של מדע בידיוני או צבא. סתם לדוגמא, הטקסיות של החיילים שעל הסיפון של ספינת החלל קצת מוזרה, הם אומנם מצדיעים, אבל קצת קשה למצוא סוג של מורות בין חיילים למפקדיהם. אבל יש גם דוגמאות יותר מינוריות, כמו שיער ארוך אצל רוב אנשי הצוות, כשיש אפילו טייסים שלא אוספים את שערם לפני שהם שמים את הקסדה, מעניין מה הם יעשו בסביבה מחוסרת בחמצן כשהשערות שלהם יכנסו להם בטעות לעיניים? או לדוגמא כשבאמצע הקרב שומעים את הקפטן צועק "רגע.. רגע.. רגע.. תתחמקו!", כל הכבוד, אולי תיתן עוד קצת פרטים כדי שמי שאמור לסובב את ההגה, ידע לאיפה הוא אמור להתחמק? אבל מה שהכי עצבן אותי, הם יורים בתותח הראשי של הספינה, הכל טוב ויפה, אבל מה? כדי לא לשרוף את העיניים הם מרכיבים לפני השימוש בתותח, משקפיים מגן מיוחדים. מה היה קשה לצפות את החלון של הספינה בחומר של המשקפיים? זה בטוח היה שימושי יותר, לא נראה לי שהמעריצים הנלהבים של הסדרה משנות ה-70 יזעמו על הפרט השולי הזה יותר מצבע השיער החדש של יוקי. וכן, אני יודע, אפילו בסדרת ה-OVA החדשה, Yamato 2199, שימרו את המשקפיים – אבל לפחות שם כל הנקודות שהעלתי עד עכשיו הרגישו הרבה פחות משמעותיות.

אבל, נקודת האור הגדולה ביותר בסרט היו כתוביות הסיום. או לפחות שיר הסיום "Love Lives" בביצועו של סטיבן טיילר (Steven Tyler), מי שהיה הסולן של אירוסמית' (Aerosmith). השמועות אומרות שסטיבן כתב אותו על פי התרגום לתסריט המקורי. אני לא יודע אם השמועות נכונות, אבל ללא ספק, את השיר הזה אני יכול לשמוע בלופים.