«

»

מאי
17
2012

עונת האביב 2012 – חלק ב'

קשה לי לאמין שאני עד כדי כך מייבש את הבלוג בזמן האחרון. רק לא מזמן חידשתי את הדומיין לשנה נוספת אחרי שהבלוג חגג שנה. וכרגיל, לא פרסמתי על זה כלום. יש כל כך הרבה דברים ברשימת הדברים שאני רוצה לעשות, וזה לא כל כך מסתדר לי… אבל נו, בואו נסיים עם העונה הנוכחית הזו… גם אם זה אומר שאלו ממש לא הרושמים הראשוניים שלי… בחלק מהמקרים.

בפוסט זה אדבר על: Sankarea, Shirokuma Cafe, Acchi Kocchi, Sengoku Collection, Sakamichi no Apollon, Tsuritama, Upotte, Kuroko no Baske, Tasogare Otome x Amnesia, Haiyore! Nyaruko-san, Jormungand, Eureka Seven Ao, Hyouka, AKB0048

Sankarea

פורויה (Furuya) הוא נער האובססיבי בסיפורי זומבים. למעשה, הוא כל כך אובססיבי שהוא משחק בכל משחק מחשב שיש בו זומבים, צופה בכל סרט על זומבים, והוא מתעניין רק ב… זומביות. כשהחתול שלו מת הוא מחליט לנסות להחיות אותו כזומבי בעזרת ספר עתיק שהוא מצא באחד מהימים. אבל מה קורה כשהוא פוגש את הבחורה הכי יפה מבית הספר שלו, כשהוא מגלה שהחלום שלה הוא למות ולהיוולד מחדש?

לקח שלושה פרקים כדי להגיע לפואנטה של העלילה. בכללי, הסיפור עצמו נשמע קצת מגעיל. הדמות הראשית הוא בעצם נער עם פטיש לגופות… או לאל-מתים, איך שלא תקראו לדברים האלו, במילים אחרות, העלילה עוקבת אחר נאקרופיל. לא ממש הצלחתי להבין את התספורת החתולית המוזרה של הבחור, אבל הוא אוהב מתים, זה עכשיו נראה יותר הגיוני. בכל אופן, סוף סוף סיפור אהבה מקורי, וגם אפשר להגיד גם מפתיע (אני אדם שלילי…) . החתול קצת מעצבן, האחות מפחידה, הסבא מצחיק, האבא… מי זה? והחבר'ה מהאחוזה? מעניין מה יהיה איתם.

אני לא יודע מה להגיד על ההפקה, מדובר בעיקר בשמות חדשים או לא מוכרים מספיק… בינתיים נראת סדרה די מבטיחה, למרות שהפרקים נגמרים מהר מידי… בעצם, רגע, שהפרקים נגמרים מהר מידי, זה אומר שהסדרה הזו עושה מה שהיא אמורה לעשות, להיות מעניינת.

סטודיו: Studio Deen מספר פרקים: 12 ז’אנר: שונן, פנטזיה, אצ'י, קומדיה רומנטית סוג: TV פרקים שצפיתי: 6

Shirokuma Cafe

העלילה עוקבת אחרי… איך לא, דוב קוטב צפוני שמפעיל בית קפה, וחבריו הפינגווין ודוב פנדה.

דוב קוטב שמפעיל בית קפה זה מוזר? דוב פנדה שעובד בגן חיות ועושה פאנסרביס לילדי גן זה מספיק מוזר? לא יודע, אבל הסדרה הזו קצת כבדה לי. כן, בסדר, מה יכול להיות כבד בסדרה על פינגווין ופנדה שנפגשים עם חברם הקוטבי בבית הקפה שלו יכול להיות כבד? הומור יפני. כן, לצערי, אני לא מצליח להבין בדיחות של משחקי מילים… ככה גם עם חצי מהבדיחות בסדרה. יום יבוא וגם אני אוכל להנות מסדרות מסוג זה, אבל כניראה זה עדיין לא היום.

אגב, לחלופין יכול להיות שמדובר בסדרה לקהל צעיר במיוחד ולכן אני לא מבין אותה… היא מדורגת בתוך PG, מה שאומר שהיא לכל המשפחה… למרות שיכול להיות שמדובר בסדרה בה אנשי משפחה יכולים לצפות בנחת עם ילדיהם הצעירים ולהנות מזה כשהם נהנים… בכל אופן, אני כבר ויתרתי.

סטודיו: Studio Pierrot מספר פרקים: ? ז’אנר: קומדיית גאג, חיות מדברות סוג: TV פרקים שצפיתי: 2

Acchi Kocchi

הסדרה עוקבת אחרי זוג של נערה סופר נמוכה, ונער.. נורמאלי. כשהחברים שלהם מסביב, מונעים מהם להיות לבד.

אתם מכירים את ההרגשה הזו של "ראינו את זה איפשהו"? טוב, זה איכשהו מרגיש כמו Lucky Star… אבל פחות מצחיק. ללא ספק זו סדרה חמודה, אבל בתור קומדיה או גאג, היא לא עושה את העבודה מספיק טוב. יכול להיות שזה בגלל שאת הבדיחות כבר ראינו איפשהו, או שהדמויות פשוט ז'אנריות מידי. אבל כן, סדרה חמודה. לצערי אני אוותר עליה

סטודיו: AIC מספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדיית רצועות סוג: TV פרקים שצפיתי: 2

Sengoku Collection

בקצרה: בעולם אחר בתקופת הסאנגוקו, הגנרלים הגדולים הם בעצם נשים. בצורה כלשהי הן הגיעו להווה, ועכשיו הן מנסות לחזור חזרה.

בפעם האחרונה שהציגו בפנינו נשים שנראות טוב עם שמות של גנרלים וסמוראים מתקופת הסאנגוקו יצאה סדרה מרשימה ביותר שזכתה להרבה מאוד שבחים על סגנון אומנותי מקורי ביותר… אני באמת לא יודע מה מעניין בדבר הזה. כאילו, בסדר, בחורות שנראות טוב… שהן בעצם הגנרליות מתקופת הסאנגוקו (או יותר נכון גנרלים), מה שאומר שאתה צריך להיות לכל הפחות נאקרופיל או גרונטופיל כדי למצוא עניין בסדרה הזו.

מה שממש מוזר לי, שזה מבוסס על משחק מחשב. זה אומר, שלא צריך רק הפקה עם ראש עקום, צריך גם מעריצים עם ראש עקום וחברת משחקים עם ראש מספיק עקום בכדי לגרור אחריהם כל כך הרבה אנשים עם ראש עקום. זה קצת עצוב לי לראות על מה כסף מתבזבז. אבל, אם זה מה שאנשים אוהבים, אני אגיד להם לא לראות? אני פשוט אדלג על זה לסדרה הבאה.

סטודיו: Brain`s Base מספר פרקים: 26 ז’אנר: אצ'י, היסטורי למחצה, כאבי אוזניים סוג: TV פרקים שצפיתי: 1

Sakamichi no Apollon

בתחילת הקיץ של 1966, קוארו (Kaoru) עובר לגור אצל קרובים בקיושו. בבתי הספר בהם הוא למד קודם, תמיד היה "התלמיד כבוד" המצטיין שהתרחק מכולם. אבל כל זה משתנה כשהוא פוגש בסאנטארו (Sentarou), "הילד הרע" של בית הספר, התלמיד שלאף אחד אין אפילו אומץ להתקרב אליו. וככה הוא מוצא את עצמו נשאב לעולם הגז'.

קצת דרמות שמתרחשות בעבר הקרוב על חיי היום-יום אף פעם לא הזיקו לאף אחד. הסיפור מתרחש אי שם בשנות ה-60 שחיילים אמריקאים שורצים בכל פינה ובני נוער רבים אוהבים ג'ז… שני בני נוער, שהקשר בינם נראה תלוש מהמציאות מוצאים נושא משותף בדמות מוזיקת הג'ז כשהם "כלואים" במשולש רומנטי. הפקה מאוד מושקעת, סאונדטרייק עשיר בג'ז כאופיה של הסדרה. קשה לי לאמין כמה ג'ז, מוזיקה שכיום נשמעת "מיושנת" יכולה להשמע כל כך צעירה בסדרה הזו.

אין לי יותר מידי מה להגיד על ההפקה, הרוב שמות אנונימים מלבד המפיק… שעשה כמה דברים מעניינים ב-50 השנים בהם הוא חי. מדובר בסדרה שמשודרת ברצועת הnoitaminA האיכותית. למרות שמדובר בג'וסיי (סדרה המיועדת לקהל הנשי המבוגר). לא נראה שמדובר בסוג של שונן-אי, וגם אין סימנים לכך, ככה שמי שחושש שזה יסתיים במשהו כזה, אין לו יותר מידי מה לפחד.

סטודיו: Mappa, Tezuka Productions מספר פרקים: ? ז’אנר: ג'וסי, דרמה, מוסיקה סוג: TV פרקים שצפיתי: 5

Tsuritama

יוקי הוא נער תיכון רגיל שמעולם לא היו לו חברים אמיתיים בגלל יכולת התקשורת הנמוכה שלו. הארו הוא חייזר שמחליט ללמד את יוקי איך לדוג. נאטסוקי הוא סתם נער רגיל, מקומי ועיקש. ואקירה הוא הודי מסתורי שצופה עליהם מרחוק. הארבעה האלו נפגשים, דגים ויוצאים להרפתקאות. -ANN

לא אשקר, צפיתי רק בפרק הראשון. אבל הוא היה כל כך סוריאליסטי שכמעט ולא שרדתי אותו. מדובר בסדרה, שהבמאי שלה, נאקאמורה קנג'י, מוכר לי בגלל שתי עבודות לא פחות סוריאליסטיות שלו, C ו-Kuuchuu Buranko. האמת, לפי השם של הבמאי, והעובדה שזה משודר ברצועת הnoitaminA שידועה כרצועת שידורים של סדרות מאוד איכותיות, אומר שכניראה מדובר פה באיזו סדרה טובה שאולי היה נכון להמשיך איתה. אבל, לצערי יש לי יותר מידי סדרות שאני ממשיך איתן העונה, וזאת לא הצליחה לגרום לי למספיק עניין כדי להמשיך איתה.

מה שהפריע לי פחות או יותר, זה הציור של מה שעובר לאנשים במוח כשזה מתערבב במציאות שהם מבינים בקו המחשבה שלהם. זה לא הפריע לי בKuuchuu Buranko, שהיתה אנימה של אותו במאי וגם שם היה את המוטיב הזה. אבל, זו היתה סדרה על אנשים שסובלים מכל מיני סימפטומים פסיכולוגים כמו טיקים או פחדים מוזרים… אבל פה זו סדרה על… ילד שהולך לדוג עם חברו החייזר.. טוב, יכול להיות שאולי זה מתאים.

סטודיו: A-1 Pictures מספר פרקים: ? ז’אנר: קומדיה, פסיכולוגי, צבעים עזים סוג: TV פרקים שצפיתי: 1

Upotte!!

לאקדמיית סיישו (זו לא זאת מ-Cross Game?) הגיע מורה חדש. רק חבל מאוד שלא סיפרו לו מה זה הבית ספר הזה. מסתבר שזה בית ספר בו לומדות בנות… שהן בעצם רובי סער…

הו מצויין, זו גם דרך לעשות שלום עולמי, תראו את זה לאיזה איש דת, שבפעם הבאה שהוא מוציא את הנשק, שיעלה לו לראש על מה הוא לוחץ… לפחות על פי אופוטה. סדרה מצויינת כדי לגרום לך לאבד עניין בנשק חם. ילדות שהן בעצם רובים… האמריקאית שחייבת הפסקה כל מספר פעולות כי לM16 אין ירי אוטומטי… טוב, מה אני מחפש היגיון בסדרה שמלמדת סוטים על רובי סער… לעזאזל, תשכחו מזה, אני אוותר על הפיינטבול.

מה שמוזר בכל הסיפור הזה, שיש שם הרבה שמות גדולים מהתעשייה. הבמאי עשה לפני שנים רבות את OverDrive, הסרט של Major ו-Pandora Hearts… והתדרדר מאז לעשות את Rio… מעצב דמוויות שהיה המעצב דמויות של Shaman King והסרט של Major… ומאז התדרדר לעיצוב הדמויות של Kanokon ו-Ladies vs Butlers… בכל אופן, הדבר הכי מוזר שהביאו אנשים לייעץ להם על עינייני צבא. טוב, אפשר לראות את זה בצורה שהבנות מחזיקות שם את הנשק כמו שצריך… אבל, כן, יכול מאוד להיות שקהל היעד הוא אוטאקויי צבא, שמהמילה אוטאקויי, למישהו השתרברב גברים בגילאי ה-20 המאוחרות עם בעיות פדופיליה קשות. אני בחיים לא אבין את יכולת הקישור בין נושאים אצל היפנים.

סטודיו: Xebec מספר פרקים: 10 ז’אנר: אצ'י, כלי נשק, בלבולי שכל סוג: Web פרקים שצפיתי: 1

Kuroko no Baske

קאגאמי טאיגה (Kagami Taiga) הצטרף לקבוצת הכדורסל של תיכון סאירין (Seirin). שם הוא פוגש בקורוקו טאטסויה (Kuroko Tetsuya), שמסתבר ששנה קודם לכן, היה השחקן השישי והמסתורי של קבוצת הכדורסל הידועה גם כ"דור הניסים". למרות שקורוקו חסר כל נוכחות, לא אתלטי במיוחד ובקושי קולע לסל. הוא מבטיח לקאגאמי שביחד הם יביסו את השחקנים האחרים מ"דור הניסים".

אני לא יודע למה תמיד אם זה שוג'ו ספורט על בנים, הם ישחקו כדורסל.. והם כולם יראו טוב, כאילו, כן, אם אתה משחק כדורסל, אתה בטוח גבוה, בלונדיני ונראה טוב. קצת הפריע לי העיצוב דמויות, או החוסר במציאותיות במשחקים… או באנטומיה האנושית. להצליח להבין את הפוטנציאל של הגוף על ידי הסתכלות על השרירים? על מי אתם עובדים? אתם סתם יוצרים פאנסרביס מוזר..

מה אני מדבר על חוסר הגיוניות? צפיתי במייג'ור שילד בן 15 זרק כדורים במהירויות של שחקני בייסבול בליגת הMajor האמריקאית. אה, כן, מייג'ור היתה סדרת שונן… על בייסבול.

סטודיו: Production I.G מספר פרקים: 25 ז’אנר: שוג'ו, שונן, ספורט, דרמה סוג: TV פרקים שצפיתי: 2

Tasogare Otome x Amnesia

בבית ספר פרטי וישן, שלאורך 60 שנות קיומו נבנו לו תוספות רבות, כיתות ישנות נהפכו למחסנים, מסדרונות ישנים נותרו דוממים וגרומי מדרגות נחסמו מטעמי בטיחות. לא קשה להבין איך נוצרו כל כך הרבה סיפורי רוחות בבית הספר. יום אחד, נייה טאיצ'י (Niiya Teiichi) בעודו מחפש את דרכו במסדרונות המסובכים והישנים של בית הספר, הוא נתקל בקאנוה יוקו (בKanoe Yuuko), רוחה של תלמידה שנהרגה בשטח בית הספר לפני עשרות שנים, יוקו לא זוכרת בידיוק מי היא או איך היא נפטרה, אבל נייה, היחיד שיכול לראותה מחליט להצטרף אליה במסע לגילוי עברה.

סדרה על אל-טבעי ומסתורין בלי לגרום לך לרצות להקיא, לשים שמיכה על הראש ולשקשק מפחד, זה בידיוק הדבר בשבילי. אני לא הולך להגיד שמדובר בסיפור מקורי, כי זה לא. זה שונן סטנדרטי על נער פוגש בחורה. אומנם רוח של בחורה, אבל עדיין בחורה. לא קשה לאהוב את הדמויות, ההסדרה מעניינת למרות שבינתיים היא התרחשה בין כותלי המבנה שהם קוראים לו "בית ספר". קשה לי לאמין שב-7 פרקים הבאים הם יצאו משטח בית הספר, נראה שזו הולכת להסתיים כסדרה קצרה עם סוף סגור.

אגב, נקודה קטנה למחשבה, מדובר באותו במאי של Natsu no Arashi ו-Baka to Test. לא מזמן, היתה סדרה נוספת שלו, C3, שלצערי, לא ישבה באותו קו עם שאר הסדרות. אני מקווה שTasogara Otome תחזיר לו את הכבוד הראוי.

סטודיו: Silver Link מספר פרקים: 12 ז’אנר: שונן, אל-טבעי, פנטזיהסוג: TV פרקים שצפיתי: 5

Haiyore! Nyaruko-san

הסיבוב עוקב אחרי יאסוקה מאהירו (Yasaka Mahiro), נער רגיל הפוגש בחייזרית דמויית אדם הנקראת ניארלאטהוטפ, או בקיצור, ניארוקו (Nyaruku), אשר הגיעה מהחלל כדי להגן עליו.

כשמביאים לך קאסט שלם של דמויות שמבוססות על מפלצות ואלים פיקטיבים. מהספרות המערבית. האמת, למרות שמדובר כביכול בספרות מערבית, אני לא נתקלתי בהתייחסות לקטולו מעולם מחוץ לאנימה, ככה שאפשר לחשוב כבר שהיפני הממוצע מכיר את הדברים האלו. בכללי, סדרה מאוד חמודה עם הרבה ריפרנסים ובדיחות על סדרות אחרות. לא הייתה קורא לזה הברקה, או משהו מיוחד. אבל זה מצליח להעביר לי את ה-20 דקות הללו לא רע. למרות שפה ושם נדחפים קטעים… שכן, כמו כל הז'אנר הזה, שכבר שמענו את הבדיחות הללו קודם…

מה שכן, יש מצב שלאבקרפט מתהפך בקברו… ואם לא, לפחות מאות אלפי מאמינים שזוכים לראות את האלים שלהם נהפכים לבחורות חיזריות ויפות.

סטודיו: Xebec מספר פרקים: 12 ז’אנר: סיינן, אצ'י, פרודיה סוג: TV פרקים שצפיתי: 5

Jormungand

קוקו האקמאטיר (Koko Hekmatyar) היא סוחרת נשק צעירה, המוכרת נשק מתחת לחברת סחר בינלאומית אשר עוסקת בנשק בסתר. היא מסתובבת בעולם יחד עם קבוצה של שכירי חרב המגנים עליה, רובם יוצאי יחידות קרביות מרחבי העולם, אך התוספת החדשה שלה לצוות, הוא ילד קטן וחסר רגשות, אשר כל משפחתו נהרגה על ידי חמושים, והוא עצמו באופן אירוני שונא סוחרי נשק.

ילד קטן ששמו יונה, יחד עם סוחרת נשק קצת לוקו ששמה קוקו. לא האמנתי ששמעתי את המוזיקה של ה"פרק הבא" עם Her name is Koko, חשבתי שזה בדיחה נוספת של קבוצת הטרולים gg. מסתבר שסתם זלזלתי בטורלים האלו, זה ככה במקור. סדרה מוזרה ביותר על נשק, ודמויות משוגעות שמשתמשות בו. אבל אתם יודעים, היפנים אוהבים להציג סוכנים ושכירי חרב כאנשים משוגעים. הסדרה הזו קצת מזכירה את Black Lagoon למרות שהיא לא מגיעה לברוטאליות שלה, ומהכמה פרקים שהיו לה, גם לא לרמה שלה. ולשאלה, האם יונה הוא בעצם יהודי? אני לא חושב, היפנים לא אוהבים להכניס דמויות יהודיות או ישראליות, זה מעצבן את הערבים.

בכל אופן, נקודה למחשבה, זו הסדרה הראשונה שבה ראו והזכירו את המקלע נגב. חבל שדווקא הבחור הרע השתמש בו, אבל, אנחנו תמיד אוהבים לשמוע על מותג ישראלי באנימה לא?

סטודיו: White Fox מספר פרקים: 12 ז’אנר: סיינן, פעולה סוג: TV פרקים שצפיתי: 5

Eureka Seven Ao

פוקאי או (Fukai Ao) הוא נער צעיר בן 13 שהתייתם מאמו בגיל צעיר. למרות שכל חייו גדל באוקינאווה, המקומיים שונאים אותו בגלל שאמו הייתה זרה. עכשיו בגלל שמה שהוא קרא לו בית הותקף על ידי יצורים מוזרים, ומצא את עצמו מטיס רובוט שמסתבר שהיה שייך לאמא שלו, כדי לגרום לעלילה להיות יותר מסובכת, הוא מצטרף לארגון מסתורי שכל הרובוטים שלו, מופעלים על ידי ילדים בגילו. שמישהו ימצא היגיון במה שאמרתי.

יוריקה 7 היתה שמה של סדרת אנימה פופולארית ומצליחה של בונס שגרפה שבחים רבים על התפתחות הדמויות, בחירת המוסיקה שלוותה את הסדרה ועיצוב המכונות. לפני כשנה בונס הוציאה סרט עם עלילה אלטרנטיבית אשר לא ממש הסתדר עם כל מה שהכרנו מהסדרה המקורית. עכשיו הם ממשיכים עם המשכון לסדרה המקורית, רק מה שמוזר, שאני לא מצליח למצוא קשר בין הסוף של הסדרה המקורית, להתחלה של הסדרה הנוכחית. יש אנשים שמשארים שהאנימה הזו אמורה להיות המשכון למנגה של יוריקה סבן שהסתיימה בצורה שונה לגמרי, אבל הסדרה רק התחילה, שום דבר עדיין לא ממש ברור. כמו שלא היה בתחילה של העונה השניה (והכושלת) של Last Exile.

עיצוב הדמויות, כמו גם המכונות מזכירים את הסדרה המקורית, נראה שהצוות נשאר כפי שהיה ברובו, ובונס כמו שהם ידועים כנראה לא יאכזבו. אני לא כל כך יודע למה הם כל כך בקטע של לחלוב את הפרה הזקנה, אבל כנראה יש להם סיבה מספיק טובה כדי לעשות זאת. אני לא יודע איך שבסדרה המקורית רנטון הצטרף לטייסת הניירוואש, יוריקה, בעלת השיער התרכיז על ספינת פורעי החוק הגאקוסטייט, בפלנטה שבה כמעט ואין מים בעתיד הרחוק אחרי שבני האדם עזבו את כדור הארץ. ועכשיו, מדברים איתנו על האו, שלאמא שלו היה שיער תורכיז, שמה היה יוריקה, ובמקרה היא הטיסה מכונה שנקראת ניירוואש… וכל זאת על כדור הארץ, בעתיד הממש קרוב אלינו. טוב, הימים יגידו.

סטודיו: Bones מספר פרקים: 24 ז’אנר: שונן, מכא, פעולה סוג: TV פרקים שצפיתי: 5

Hyouka

הסיפור עוקב אחרי הוטארו (Houtarou), נער עצלן ופיקח אשר נמנע מכל דבר אשר כולל לבזבז אנרגיה, וממש לא מדובר בחשמל שהנורה בבית שלכם צורכת. בגלל בקשה של אחותו, הוא נאלץ להצטרף למועדון הספרות הקלאסית אשר אחותו היתה חברה בו, שהיום בסכנת סגירה אם לא יצטרפו אליו אנשים חדשים. ועכשיו הוא נגרר על ידי נערה סקרנית בת גילו בפיענוח אחר תעלומות בבית הספר.

ממש קשה לי עם סדרות שמתחילות באמצע של עונת השידורים. לרוב אני בכלל לא שם לב לקיומן, ולא ממש מנסה אותן. מדובר בסדרה, שעד עכשיו, נראת שיש לה בשר. דמויות שבנויות היטב, עם קשר מלפני תחילת העלילה. מדובר בסדרה בה הדמויות נתקלות בסדרה של מקרים ושמועות, בעלי אופי מסתורי, שהדמויות מנסים לפתור סתם בגלל סקרנות. האמת, שהמקרים המוזרים האלו יוצרים עניין, וכך גם הפתרונות הפשוטים. כשלאט לאט מספרים לך עוד ועוד רמזים, עד למתן הפיתרון.

מדובר בסדרה מלוטשת שנראת טוב, הבמאי למי שתוהה הוא טאקמוטו יאסוהירו, שכבר הרבה זמן לא ראיתי ממנו כותרים חדשים. מדובר בבמאי שביים את לאקי סטאר, הארוהי ואת העונה השניה והשלישית המוצלחות יותר של Full Metal Panic. אני בטוח שזה הולך להיות משהו שאנחנו נשמע ממנו עוד הרבה.

סטודיו: Kyoto Animation מספר פרקים: ? ז’אנר: בלשות סוג: TV פרקים שצפיתי: 3

AKB0048

אשתדל לא לתת לזה להשמע יותר אפי ממה שמגיע לזה… בעתיד הרחוק, 48 שנה אחרי שבני האדם עזבו את כדור הארץ בגלל מלחמות רבות וזיהום האוויר שהשמיד את פני הפלנטה. רובה הגדול של האנושות חי מתחת למסך הברזל אשר מונע ההערצה לכוכבי טלוויזיה. לכן, הוקמה קבוצת בנות מחתרתית אשר במקום שהמעריצים יבואו אליהם להופעה, הן מגיעות אל המעריצים, כשהן מגנות בגופן על המעריצים שבאים לשמוע אותן.

למה ראיתי את זה? אני לא יודע, כניראה זה קשור לעובדה שאני צופה בכל דבר שאינו המשכון בעונה החדשה. נראה שמדובר בהפקה מושקעת ביותר, עיצוב מכונות מטורף, קרבות מפורטים, הרבה כוריאוגרפיה, כמו שהייתם מצפים מהמותג של להקת הבנות AKB48… אישית, אני לא מבין למה צריך את כל זה. להקת בנות שנותנות תקווה לאנשי החלל מצונזרי התרבות? נכון, גם מאקרוס היתה ככה, מה הבעיה שלי? לא. מה הבעיה שלהם? כל הדמויות מסביב אפורות, רק הבנות האלו, צבעוניות גם בחיים האמיתיים שלהם. אוי, להורים שיער חום, לילדה שיער אדום עם לבבות? בעתיד הרחוק בנות יעשו גראפיטי בשיער? יותר מידי צבעים, יותר מידי אפקטים מוזרים שלא מתאימים למצב. אני בספק שתהיה להקה שחלק מהדרישות לתפקיד יהיה "שנתיים ניסיון בהפעלת רובוט ענק".

איפשהו, פתאום, Idol Master של סאנרייז, שנוצרה כאלטרנטיבה למאקרוס של סטודיו נואה, ששילב בין רובוטים ענקיים והרבה מוזיקת פופ, נראת נורמאלית. מה שאולי קצת עצוב מבחינתי, שזה מבוסס על עבודה של אחד הבמאים שעבדו על העבודות של מאקרוס ועיצוב המכונות של רבות מהמכאות המוכרות יותר.

סטודיו: Satelight מספר פרקים: ? ז’אנר: שוג'ו, אמל-טבעי, רברס-ארם סוג: TV פרקים שצפיתי: 2

עדיין אין תגובות

10 הפניות

  1. Jiyuuאמר:

    אם אהבת את האזכור לנגב שתדע שבאופוטה יש דמות שלמה על הגליל P:

    1. SybeRאמר:

      טוב, סתם בשביל לראות מה יגידו על הגליל צפיתי בשני הפרקים המדוברים (ואני מנחש שיהיה גם פרק שלישי). כרגיל, דמות הרשע… למרות שעשו אותה יותר מידי Clueless… וחתולית להחריד… מה שחבל לי שהציגו את הגליל בתור חיקוי של הקלצ'ניקוב… הגליל היה פיתוח ישראלי כתשובה לקלצ'ניקוב שבשימוש צבאות ערב, בגלל שהקלצ' בשונה מהנשק שהיה ברשותינו לא התאים כל כך לתנאי השטח הכל כך מגוונים בישראל. בכל אופן, הM16 למיניהם כבר החליפה כמעט לחלוטין את השימוש בגליל בארץ… הוא יותר נפוץ בעולם מאשר בישראל.

      בכל אופן, היה נחמד, חבל רק על ה-40 דקות שהייתי צריך לשרוף…

      1. Jiyuuאמר:

        למען האמת היא נכנסה לקאסט אז היא סביר להניח תופיע עוד מספר פעמים לאורך הסדרה.

        בנוגע לעובדה שהיא הייתה עם ה"רעים" זה בעיקר בגלל שעשו הפרדה בין הנשקים שפותחו ע"י "בעלי הברית". והגליל באופן חד משמעי מבוסס בין היתר על הקלץ. ולכן הקשר שעשו הוא כן הגיוני.
        בנוגע לעובדה שההתנהגות שלה הייתה של דמות יחסית לא מתוחכמת זה נראה כמו סתם כי זה מה שהכי התאים להם, אבל גם לזה יכול להיות שיתייחסו בהמשך…

        1. SybeRאמר:

          לא יודע, הדמויות בנויות על פי המאפיינים של הנשקים בסופו של דבר…
          הבדיחות שמספרים על הבריטית שהיא נשברת כל הזמן, זה המוניטין שהנשק הזה זכה לו במלחמת המפרץ.

          הייתי מבין יותר אם היו שמים במקום הגליל את הקלצ' או את הType 56 הסיני שמבוסס כמובן על הקלאצ'… גליל הוא נשק מערבי לחלוטין.

          מאפיינים שאולי היו מתאימים לגליל, זה אולי העובדה שכל פעם שמפרקים את הנשק הזה לתחזוקה, הוא מאבד את הכיול של הכוונת…

          אבל מה אני בוכה, העיקר משהו כחול לבן על המרקע…

          1. Parmesanאמר:

            הגליל מבוסס על RK הפיני, שמבוסס על הקלאצ'ניקוב, חד משמעית.

            בסדרה גליל היא שפוטה של סאקו, שהיא ה-RK95 הפיני.
            שתיהן סובלות מרגשי נחיתות אל מול איצ'ירוקו, האמ-16, ורוצות להוכיח לה שהן יותר טובות, עקב המורשת שלהן.

            הכניסו כבר בדיחה שקשורה לאופי הנשק, למשל עניין פותחן הבקבוקים (חבר עם קצת יותר נסיון בגלילים וגלילונים ממני הסביר לי אותה)

            אבל מה אני מקשקשת ומבזבזת את הזמן. אחרי שראיתי את נקודת המבט שלך ודרך ההבעה, באמת מיותר…

          2. SybeRאמר:

            את מעלה נקודות דווקא מעניינות על הנושא. יכול להיות שאני סתם נעלב בשם המותג, והם דווקא עשו מחקר יותר מעמיק ממני על הנושא… אבל לא הבנתי את החלק האחרון של התגובה שלך, זה נשמע כאילו את מבזבזת את הזמן על קריאה של הפוסטים הארוכים שלי למרות שאת לא אוהבת את דרך ההבעה שלי. יש למעלה לינק כדי לתקשר איתי באופן פרטי, אולי שווה שבאופן ישיר תסבירי לי מה רע באופן ההתבטאות שלי ובנקודת המבט ואולי אדע איך לשפר את הפוסטים והתגובות שלי

          3. Parmesanאמר:

            קראתי רק את מה שכתבת על שירוקומה קפה ועל אופוטה.
            מה שכתבת על אופוטה הרגיז אותי כי אני לא יודעת מאיפה השטות שכתבת באה לך בכלל.
            מין התנשאות יהירה מהולה בעובדה שצפית בפרק אחד, וזה משהו שלי קשה להשאר אדישה אליו.

            בפועל, בלוג שלך, דיעות שלך שלא משפיעות עלי בשום צורה, אז אין לי ממש מה להתערב, אבל אם כבר מעדתי על הפוסט, ועמיתי Jiyuu כתב על אופוטה, התפתיתי ללחוץ על "הגב".

            ואגב, שירוקומה קפה מתמקדת בפנדה, לא בדוב הלבן.

          4. Parmesanאמר:

            להבהרה, כשכתבתי שאני מבזבזת את הזמן דיברתי על זה שאני כותבת תגובה שאמורה כאילו לשכנע אותך, מה שלא נראה לי שיקרה לפי איך שכתבת את הפוסט במקור.
            לא התיחסתי לקריאת הבלוג בתור בזבוז זמן.

          5. SybeRאמר:

            תקשיבי, התגובות קיימות כדי שיהיה אפשר להתעמת איתי, להסכים איתי, לא להסכים איתי, לתת דעה אחרת למה שאני נתתי. לכן, אני יותר הייתי מצפה שתכתבי את דעתך, ולא תזרקי איזה כמה סיסמאות לאוויר.

            אני מאפוטה יצאתי מזוזע, את השורות בפוסט כתבתי אחרי הצפיה בפרק. הקונספט עצמו מוכר, אבל הגזימו עם התיאורים. בנות שנהפכות לכלי נשק – שמענו כבר על בנות שנהפכות לחרבות ופחיות שתיה, אבל ששמים בתור בדיחה איפה יושב ההדק שלהן, או התרגילים שהן צריכות כדי לטפל במעצורים, זה יותר מידי בשבילי… יותר מידי פאנסרביס ובדיחות סקסיסטיות. אומנם זורקים שם הרבה מידע על כלי נשק שאפשר ללמוד ממנו הרבה, וכמה שאני מתעניין בנשק, זה קשה לי, ממש קשה לי לצפות בזה.

            אני לא יודע, הסתכלתי בANN כדי לראות אולי אם את וJiyuu צופים בזה אני סתם מוזר, אבל לא, ארבעה מתוך חמישה מבקרים קטלו אותה… אני יודע שזה טיעון דמגוגי, אבל, בשביל לשכנע אותי, הייתי שמח לקבל טיעונים, כמו שהצלחת לשכנע אותי שיש קצת היגין בבניה של הדמויות או בזמנו, שיכול להיות מצב של פיראטים חוקיים… דבר שהיה לי קשה לאמין שקיימים.

          6. Jiyuuאמר:

            לא חושב שהיא ניסתה לשכנע אותך לראות את זה כמו שהיא העירה על החוסר דיוקים שלך.

            אופוטה זו באמת סדרת פאנסרביס(גם רפרנסים לנשקים זה פאנסרביס, לא רק דברים מיניים זה פאנסרביס).
            ואם הסרביס שהיא נותנת לא זורם לך אז זו באמת לא סדרה בשבילך…

אפשרות התגובה בוטלה.