«

»

פבר
24
2012

עונת החורף 2012 – חלק ב'

טוב, די, אני לא יכול עוד לגרור את זה, אני חייב לשים לזה סוף. לא אני לא מדבר על הבלוג, אני פשוט חייב לסיים לכתוב מתישהו על עונת החורף, העונה אוטוטו נגמרת, וצריך כבר לפרסם את הפוסט הזה.

בפוסט זה אדבר על האנימות:Mouretsu Pirates, Aquarion Evol, Another, Danshi Koukousei no Nichijou, Papa no Iukoto o Kikinasai, Inu x Boku, Black Rock Shooter, Gokujo

Mouretsu Pirates

מאריקה (Marika) היא תלמידת תיכון רגילה, היא במועדון בית ספר רגיל (אם הטסת חללית נשמע לכם רגיל), עובדת בעבודה רגילה (אם מלצרית במייד קפה נשמעת כמו עבודה שיגרתית לתלמידת תיכון ממוצעת) וכמובן, ההורים שלה הם בעצם שודדי ים. ולא סתם שודדי ים, אלא שודדי ים ששטים במימי הגלקסיה.

רשמית, זו אחת האנימות המופלצות ביותר שנתקלתי בהן מעודי. ראשית, בסדר, חצי מסיפורי שודדי הים יש איזה נער שמגלה שהוא הבן של שודד ים אגדי והוא רוצה לקחת את מקומו של האבא, למרות שהוא אפילו לא הכיר אותו. אבל כאן יש כמה נקודות איבוד היגיון: שודדי ים בחלל, מיילה, סביר להניח שכמו שהיום יש לא מעט שודדי ים בסמוליה, יהיו פיראטים גם בחלל… אבל מסתבר שאבא שלה היה פיראט חוקי… רגע… פיראט חוקי… משהו כאן לא הגיוני. זה כמו חזיר עם תעודת כשרות, פורנוגרפיית בורקות ופורץ שיכנס אליכם הביתה עם תעודת יושר: "כן אני רק בודק אם המקרר עובד". כל הקטע של שודד-ים… שהוא שודד…

הדבר שבאמת שבר אותי, היה הקטע שבו הם תפעלו את "מערכת הלוחמה הקיברנטית". יופי, כן, בזכותם מצאתי דרך חדשה שלא הכרתי בלטפל בוירוסים, לפתוח אותם על המסך וללחוץ עליהם… כן, זה בטוח יפתור את המטרד. מישהו חשב פעם, שאולי עדיף לנתק את הכבל? כמה זה כבר קשה?

וזה עוד לפני שדיברתי על ההשקעה בהפקה… העיצוב דמויות ג'נרי לחלוטין, אני חייב לציין שאיך שהם ציירו את העיניים של הדמויות, פשוט גורם לי לצמרמורת. הדבר היחידי שהייתי יכול להגיד עליה לטובה, שאולי סטיב ג'ובס היה רוצה לאמץ חלק מהרעיונות שלהם לממשקי משתמש…

סטודיו: Satelight מספר פרקים: 26 ז’אנר: מכא, חליפות חלל צמודות, פיראטים סוג: TV

Aquarion Evol

12 אלף שנה מאז שהסיפור של אפולון (Apollon) וסילווי (Sylvie) נהפך לסיפור ילדים. "החוטפים" (Abductors) אשר פולשים לכדור הארץ מהמימד שלהם למטרה אחת בלבד, קציר של בני אדם. אקדמיית DEAVA קיימת כדי לאמן גברים ונשים כדי להשתמש באקוואריה (Aquaria), מכא אגדית אשר רק אנשים בעלי כוחות על טבעיים הנקראים אלמנטס, יכולים להפעיל. אמאטה ומיקונו מוצאים את עצמם נשאבים לאקדמיה הזו, כשהם שוברים את הטאבו של קשר בין המינים.

הסיפור עצמו צפוי מראש, העיצוב דמויות מעט ילדותי ועדיין מדובר בסדרת מז'אנר הסופר-רובוטס, אך יש לה משהו מיוחד שגורם לה להיות קצת מעבר לסדרת מכא סטנדרטית. מדובר באנימת המשך לאנימה משנת 2005, כניראה שהיה לה מספיק פופולאריות בשביל סדרה נוספת ומספר סרטים, וכניראה זו סיבה מספיק טובה בשבילי לנסות.

ההפקה עצמה נראת די מושקעת, הקרבות מגניבים, למרות שהיגיון אין. האינטרקציה בין הדמויות משעשעת ומעניינת, מוזיקת הרקע וככה גם שירי הפתיחה והסיום אפים בטירוף. אני חייב לציין שהם קנו אותי.

סטודיו: Satelight מספר פרקים: 26 ז’אנר: מכא, סופר רובוטס, בגדים מינימאלים סוג: TV

Another

26 שנה קודם לכן, תלמידת חטיבת ביניים בשנתה השלישית, תלמידת כבוד (בעלת הציונים הגבוההים ביותר) הטובה גם בספורט, היתה פופולארית ביותר מבין תלמידי הכיתה. אך היא נפטרה בצורה מסתורית. חברי כיתתה החליטו להעמיד פנים כאילו היא עדיין חייה עד טקס הסיום. עכשיו, באביב 1998, תלמיד בשם סאקאקיבארה קויצ'י (Sakakibara Kouichi) עובר לאותו בית ספר, לכיתה בעלת אותו המספר, ומתחיל לפתח חשדנות כלפי האטמוספרה המפחידה השוררת שבכיתה. באופן אירוני, קיימת תלמידה יפיפיה עם רטייה על עיינה השמאלית. שמה מיסאקי מאי (Misaki Mei), יש לה אותו שם משפחה כמו של הילדה שנפטרה לפני 26 שנה.

האנימה הזו התחילה טוב, ללא ספק, התחילה יותר טוב מרוב אנימות האימה שראיתי (שהן לא כל כך הרבה). דמויות שמדברות בצורה מפוחדת, מאופקת ועקיפה עד כדי כך, שברור שהם מסתירים איזה משהו גדול, מוסיקת רקע שקטה ומטרידה, עלילה שמרגישה מעניינת לכל אורך הפרק.

אומנם היו כמה דברים שממש פגעו לי בהנאה ממנה. דבר ראשון, המוזיקה של אלי פרוג'קט מופיעה יותר מידי, מי שלא שמע עליהם, כניראה שלא היה כאן באמצע העשור הקודם, כי הם פשוט עשו שירי סיום ופתיחה לכל סדרה שניה ומסתבר שהם עדיין פופולארים… דבר נוסף שהפריע לי, היה המוטיב החוזר של הבובות המרוסקות. אני מבין שזה עוזר למתח של הסיפור, אבל שרואים למשך של שניה הבזק של תמונה של בובה מרוסקת, זה לא כזה מגניב, זה אולי העלה את הציון שנתנו למועדון קרב (Fight Club) בזמנו בהצגה של איברים מוצנעים לשברירי שניה, אבל, זה פשוט לא הולך ככה פה.

וכמובן שהדבר ששבר אותי היה סצנת המטריה. לא מהגועל, אלא מהחוסר ריאליסטיות, בסדר, שמעתי על דברים יותר תלושים מהמציעות ב-"1000 דרכים למות"… אבל עדיין…

סטודיו: P.A. Works מספר פרקים: 12 ז’אנר: דרמה, אימה, בית ספר, אל-טבעי סוג: TV

Danshi Koukousei no Nichijou

טאדאקוני (Takakuni), הידנורי (Hidenori) ויושיטאקה (Yoshitake) לומדים יחד בתיכון לבנים בלבד. זהו סיפור על חיי היומיום שלהם.

הגעתי למסקנה שזו בידיוק איך שאמורה להראות אנימת קומדיית על חבורת גברים שלומדים בתיכון. איפה שקימי טו בוקו (Kimi to Boku), שעוד רגע מקבלת עונה שניה, נכשלה,  דאנצ'י מראה איך הדברים באמת צריכים להראות. וכן, גברים מעולם לא היו נראים כל כך מגוכחים על המסך.

לצערי, עם רוב הבדיחות שם אני יכול להזדהות… ולצערי, כי יצא לי יותר מידי פעמים שניסיתי לא משנה מה להראות מקצועי שעשיתי דברים שאין לי שום מושג איך עושים אותם, או שבחבר'ה כל אחד מספר סיפור שקשור למשהו שמישהו אחר אמר, ואז בגלל האווירה של השיחה, יוצא מהפה סיפור עם שורשים במציאות, והשאר מקרי לחלוטין, מה שיוצר סיטואציות מאוד משעשעות, או במילים אחרות, מביכות. ואז שקלטת מה אמרת, לך תספר להם שהסיפור שספרת, לא בידיוק קרה.

משהו אחר שהייתי רוצה לעלות, שנראה שסאנרייז (Sunrise) בזמן האחרון שכחו מה שהם טובים בו. למרות שנראה שזו אחלה סדרה, וסדרת הפאזלים שלהם הלכה לא רע בכלל, אני מתגעגע למאכות שלהם… הן ממש חסרות לי.

סטודיו: Sunrise מספר פרקים: 12 ז’אנר: רובוטים מעופפים, קומדיית מצבים, בית ספר  סוג: TV

Papa no Iukoto o Kikinasai!

סאגאווה יוטה (Segawa Yuuta), סטודנט שנה ראשונה ללימודי ספרות, נאלץ לגדל לבדו את בנותיה של אחותו בדירת הסטודנט הקטנה שלו, לאחר שאלו איבדו את הוריהן בהתרסקות מטוס.

ראשית עלי לציין שלסדרה הזו יש פוטנציאל אדיר… להיות זוועה כמו שרק חולה נפש יכול לחשוב עליה, או להיות סדרה כבדה שמעבירה מסר. מדובר בסטודנט (אתם יודעים, ביפן אין צבא, אז הוא יותר לכיוון.. נער) שלאחר שאחותו ובעלה נהרגים בתאונת טיסה, הוא מחליט לקחת תחתיו, למרות שהוא בקושי מצליח לפרנס את עצמו לצד הלימודים באוניברסיטה את שלושת בנותיהם, ששתיים מהן בכלל מנישואים קודמים של הבעל. הוא צריך לקחת את תפקיד האבא, לפרנס את המשפחה, לדאוג לכל הצרכים שלהן, וכמובן לדאוג גם לעתיד של עצמו.

בכללי, מדובר בסדרה חמודה סך הכל, אך עיצוב הדמויות לא מתיישב כל כך עם הצד הבוגר והמסר שיכול היה להיות פה. והעובדה שלאחות הגדולה (שהיא עדיין רק בחטיבה) יש רגשות חיבה (תסמונת אח-גדול) אליו, לא ממש מעודדת.

אני לא יודע, איך שעשו את הסדרה הזו מרגיש לי לא נכון. אבל אני חייב לציין שיש כאן הפקה רצינית ומושקעת. אבל יכול להיות שאני סתם מגזים, זו בסך הכל סדרת טלוויזיה.

סטודיו: Gansis & Feelמספר פרקים: 12 ז’אנר: קומדייה, אצ'י(?) סוג: TV

Inu x Boku Secret Service

מוגן על ידי אבטחה כבדה, בית הרוחות (Maison de Ayakashi) נודע כבניין רדוף רוחות. במציאות, מדובר במקום בו בני האדם עם שורשים לא-אנושיים יכולים לחיות בשלום. ריריצ'ייו (Ririchiyo), ילדה מבית עשיר ומיוחס מגיעה למקום כדי לנסות להשתנות. היא פוגשת במקום את סוושי (Soushi) ששובץ בתור השומר ראש שלה מטעם השירות החשאי.

קודם כל אני חייב להגיד שאנימות עם SS בסוף שלהן בדרך כלל אני נוהג להתרחק מהן, הן עושות לי קונוטציות רעות, שלא נדבר על הפירוש Secret Service. מעניין מתי היפנים יבינו את הקונוטציות שהשימוש באנגרית שלהם לפעמים גורם..

כעקרון, מדובר בסדרת שוג'ו טיפוסית להחריד. נערה מעצבנת מגיעה למקום חדש, פוגשת איזה בחור נשי, נדלקת עליו, אבל עושה את עצמה כאילו היא לא… וככה העלילה זורמת.. ולא יודע, כרגיל את אצפה בזה למרות שזה קיצ'י וצפוי לחלוטין. אך לפחות אפשר להתנחם בעובדה שיש הומור לא רע בכלל.

סטודיו: David Production מספר פרקים: 12 ז’אנר: שוג'ו, קומדיה רומנטית, אל-טבעי סוג: TV

Black Rock Shooter

קורוי מאטו (Kuroi Mato) היא תלמידת חטיבה רגילה. היא מנסה להתחבר עם טאקאנאשי יומי (Takanashi Yomi), ילדה שקטה ומופנמת, שאי אפשר להגיד שיש לה חברים בכיתה. יום אחד מאטו מצליחה למצוא נושא שיחה עם יומי בגלל ספר-תמונות ששתיהן אוהבות ויומי מזמינה אותה לביתה… שם היא פוגשת בילדה על כסא גלגלים שטוענת שהיא החברה הטובה של יומי… ומנסה לגרש אותה. כל זה כשבעולם מקביל ילדה עם שיער שחור ארוך ועין זוהרת בהילה כחולה, נלחמת בשלל אוייבים וחברים, שמה הוא Black Rock Shooter.

מי שלא מכיר, Black Rock Shooter הוא שיר פופולארי של מיקו אטסונה (Hatsune Miku) שיצרו החבר'ה מ-Supercell (לא לבלבל עם הסופר מארקט). אז, למה הוא מופיע ברשימה? טוב, כי עכשיו התחילו לשדר סדרת אנימה המבוססת על השיר… כן, זה אומר שתשמעו הרבה את מיקו אטסונה, כמו ברוב השירים של Supercell, והשיר נושא הוא באמת השיר שעליו מבוססת הסדרה..

בכללי, מדובר בסדרה מאוד מושקעת, עיצוב הדמויות, כמו גם הקרבות של "העולם המקביל" מרשימים ביותר, למרות שהפציעות שלהם מצונזרות בצורה מטורפת… או שהם מחלימים מהר… מאוד מהר… הסדרה עצמה משודרת ברצועת שידורי נויטאמינה (Noitamina), שידועה בתור רצועה שמשדרת סדרות מאוד איכותיות, לקהל יותר בוגר, אף שאני לא בטוח עד מה מקומה של הסדרה שם.

אני זוכר כמה דיברו על הסדרה הזו לפני שהיא יצאה… ולדעתי הציפיה היתה מוגזמת, לא מדובר בסדרה כל כך טובה, העלילה לא מספיק מעניינת. למעשה, העלילה של ה-OVA היתה הרבה יותר מעניינת וחבל שלא נשארו לכיוון שלה. אין לי שמץ של מושג לאיפה העלילה יכול להמשיך מאיפה שעצרנו בפרק 2, בכל אופן, יש עוד 6 פרקים, כניראה שלא צריך יותר מידי לאיפה להתקדם בכל מקרה.

סטודיו: Sanzigen, Ordet מספר פרקים: 8 ז’אנר: דרמה, אקשן, מוסיקה סוג: TV

Gokujo. Gokurakuin Joshikou Ryou Monogatari

נערה מלוס אנג'לס שעברה ליפן כדי ללמוד בתיכון לבנות בלבד. היא מנסה "להשתלט" על המעונות בעזרת היופי שלה… רק חבל שזה לא הלך לה.

סדרה מטופשת ומגוכחת של 5 דקות לפרק שאפילו לא מצליחה לגרום לגיחוח. הפרק הראשון שלה צונזר שניה לפני שעלתה לאוויר בגלל שהוא מטופש מידי ושודרה רק באינטרנט (אני מעדיף אפילו לא לתאר את העלילה שלו), הפרק השני שודר כרגיל בתור הפרק הראשון (והוא מטופש לא פחות) והפרק השלישי כמו הראשון לא שודר.

בכללי, סדרה מטופשת, אלימה ובוטה להחריד. אני ממליץ להתעלם מהסדרה הזו, כניראה שיש סיבה למה הסדרה הזו מוכרת רק בגלל ששני פרקים מתוך 3 צונזרו מהשידורים בטלוויזיה שניה לפני שעלו לאוויר.

סטודיו: LMD מספר פרקים: ? ז’אנר: קומדית מצבים, הומור מהסוג הרע ביותר סוג: TV

אגב, הארוקון בתחילת החודש הבא. כניראה שנתראה שם.

5 תגובות

עדיין אין הפניות

  1. Parmesanאמר:

    פירטים חוקיים היו קיימים (כן, במציאות שלנו)
    http://en.wikipedia.org/wiki/Letter_of_marque

    1. SybeRאמר:

      אז כניראה שכן.. אבל זה לא קצת מאבד את הקונספט של שודדי ים? כאילו, זה לא ממש מה שציפיתי מסדרה על שודדי ים…

  2. Parmesanאמר:

    למה, הם לא שודדים ספינות חלל?

    1. SybeRאמר:

      לא יודע, אבל אם כבר שודד, לא עדיף כבר שיהיו שודדים עד הסוף? ילחמו במשטר בשביל בצע כסף, יבזזו תיירים מסכנים… יסריחו מאלכהול, לא יודע, ככה מצטייר לי שודדי ים…

  3. Parmesanאמר:

    לא נראה לי שפיראטים הם בעלי אידאלים כאלה נעלים שיש להם סעיף שאומר שהם צריכים להילחם במשטר :)
    ונו, כבר עברנו את השלב שספרי ההיסטוריה מספרים סיפור אחר.

כתיבת תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תתפרסם.

אתה יכול להשתמש בתגי הHTML והתכונות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>