AnimeWatcher

אז, אם אפשר להגיד משהו על הכנס הזה במילה אחת, זה "ואו". אני רציני, אחד הכנסים המהנים ביותר שהייתי בו. יכול להיות שאני מגזים ויכול להיות שאני סתם מוזר, אבל אני באמת ממש-ממש נהנתי. תעוררתי ב-6:30, אומנם רבע שעה יותר מוקדם מהרגיל, וביליתי כשלוש שעות ברכבות, ושלא נדבר על הכסף שהוצאתי, אבל בשונה מרוח הפולניות שלי, אני מרגיש סיפוק.

בשונה מפוסטים רגילים שלי, פוסט מהיר על החוויות שלי. פשוט לא רציתי שיברחו לי החוויות בין זמן הכתיבה לזמן העריכה אז פשוט ישר פרסמתי. יכול להיות שיהיו אי-דיוקים או שגיאות אלו או אחרות. אתם מוזמנים לפרסם את דעתכם על הכנס כאן. אני אישית בכל אופן מאוד נהנתי.

אני חייב להגיד שכבר חודשיים אני מנסה למצוא אנשים שיבואו איתי. אתם יודעים, הכי כיף שיש קבוצה גדולה של חבר'ה שאתם מכירים, בעיקר בכנס גדול כשמרבית המבקרים בו הם ילדים קטנים, או שקטנים ממני לפחות מרבע מהשנים שאני חי בהם (ובאמת שזה לא יותר מידי). אבל לא, אנשים שקועים בסיפורי כנסי העבר, שהתדרדרו ברגע שהארגון הצעיר נכנס לתמונה. רק שהבעיה בסיפור הזה, שהארגון הזה כבר לא כל כך צעיר ויש לו רקורד לא רע.

8:00, תחנת הרכבת, בנימינה. אני נפגש עם ידידה מתקופתי כחבר בנוער העובד. כעבור קצת יותר משעה וחצי (מה אתם מצפים? בנימינה <-> ראשון לציון זה מרחק אסטרונומי במונחי רכבת ישראל, 34 ש"ח לכיוון). קצת התברברות בדרכים, טלפון לידידה אחרת מתקופת הקומונה ואנחנו מצליחים להגיע בדרך פלא לכנס… טוב, איבדתי את הצפון בגלל הרכבת ואז ניסיתי לנווט לפי מה שראיתי בGoogle Maps… וככה כמעט עלינו על הכביש לבאר יעקב (איפה זה?!).

הגענו לכנס בסביבות 10:30. קצת אחרי פתיחת הקופות. כשהגענו, היה קצת מוזר לראות קופות בלי תור בכלל, נראה שהם באמת מצאו שיטה כדי להתמודד עם העומס, כי זו הפעם הראשונה שאני מגיע לכנס באיחור כל כך מינורי ואין תור… ההשערה הראשונית היתה שפשוט לא הגיעו יותר מידי אנשים מאותה סיבה שאנשים פסלו את חיפה, אבל ההשערה התבררה במהרה כשגוייה. למרות שהמתחם עצום בגודלו והצליח להכיל כמויות של דוכנים, האנשים הרבים שהגיעו פשוט מילו את המסדרונות וכמעט ולא היה מקום לעבור.

הדבר הראשון שעשינו היה לנסות לצפות ב"הסושי בחינם". ועד שמצאנו את האולם, מסתבר שזה כבר התחיל. הסדרנית בכניסה (שאני חייב לציין שהיא עובדת המקום) לקחה אותנו דרך סבך עצום של דלתות ומסדרונות שלא תבייש אפילו את המדענים של בלאק מאסה בדרכינו אל האולם. אני לא מגזים, יתכן ועברנו דרך 15 דלתות לפחות, עלינו פעם אחת במדרגות ופעם נוספת ירדנו, וכל זה כדי להגיע לדלת המוסתרת בוילון כדי לא להפריע להקרנה של המחזמר…

המחזמר, אותו פספסתי כשויתרתי על הארוקון השנה, היה באמת מצחיק ומשעשע, ולא היה רגע של שיעמום, וכל זאת למרות שמדובר בהקרנה של וידיאו שבאיכות קצת יותר גבוהה מהאיכת שבה צפיתי בסרט של הארוהי. התמונה היתה יציבה והסאונד היה מצויין. אבל לדעתי עדיין הייתי שמח לראות את המחזמר הזה בLive ולא בוידיאו. אבל, כן, אני כבר פספסתי את המועד בשביל זה.

לאחר מכן הלכנו לצפות בשעשועון הטריוויה שפגע לי קשות באגו. אתם יודעים, צפיתי בכל כך הרבה אנימה, ועדיין היו כל-כך הרבה שאלות טריוויה שלא ידעתי לענות עליהן כלל. אני חייב לציין שאני מאוד מעריך יוזמות של הקהילה, ואני חושב שהחבר'ה שם, שלמרות שהם מAIL וזה קצת, מחוץ לתחום שלי (מענייני אגו בלבד), אני חושב שעשו עבודה נפלאה. בכנסים האחרונים היתה תלונה מאוד קשה שהטריוויה פשוט קלה מידי. אני לא מסכים עם הטענה הזו בעיקר לאור העובדה שאלו שעל הבמה בקושי מצליחים לענות על שאלה פשוטה כמו "באיזה אנימה הדמות הראשית עוקבת אחרי שחקן בייסבול מילדותו". אבל בכנס, הטריוויה היתה כל כך קשה, שהיא הצריכה זכרון של אנשים, שלצערי גם אני לא אחד מהם. אין מה לעשות, למרות שצפיתי בSAC, אין לי מושג מה הציטוט שהם דיברו עליו. למרות שאני כל עונה מנסה לצפות בכל האנימות במשודרות בה, אני לא מכיר כל דמות איזוטרית, בעיקר לא מאנימות על ילדה קטנה ויפנית בצרפת של המאה הקודמת, שאני באמת לא מבין מי צופה בה. או מה השם של הרובוט מKami-sama Dolls מלבד שהוא מתחיל באות K, אין לי מושג מה הממשך. שלא נדבר על מי שצייר את קטעי המעבר בכל מיני משחקי וידיאו או מעצבי דמויות של כל מיני אנימות אלו או אחרות. כן, אני חייב לציין שזה פגע לי קשה באגו, עד כדי כך שגם שחיפשו אנשים שיתמודדו, אני פשוט התחבאתי בין הכיסאות. בשונה מכנסים אחרים שאת הרוב המוחץ של התשובות אני יודע, כאן בקושי שאלה אחת מתוך עשר ידעתי לענות עליה. יוזמה מצויינת ומעולה, אבל צריך לזכור שהמטרה בטריוויה שאנשים ידעו לענות על השאלות, אחרת זה לא כיף.

אחרי ההטריוויה, ניסינו את מזלנו בלקנות איזו מנגה מעניינת. אז, 20th Century Boys שאת הכרך השני שלה אני רוצה לקרוא, לא מצאתי. כנ"ל בקשר לCross Game או איזה גאנדם זה או אחר. הדברים המעניינים לצערי כבר נלקחו, או שפשוט לא היו מנקודת התחלה. אני פשוט אקפוץ לאחת החנויות האלו באיזה יום חופשי או משהו. אני באמת צריך לקנות את הווליום הזה.

הארוחת צהורים שלי לצערי הרב הסתכמה במנת פלאפל לא רעה כל כך. לצערי המוכרת לא יודעת שצריך קודם לשים חומוס ורטבים בפיתה ורק אז לשים את הפלאפל, כי אחרת זה לא משהו… ושביקשתי ממנה לשים מעל עוד טחינה "אבל שמתי לך".. טוב, כניראה בראשון לא שמעו שפלאפל הולך מצויין עם הרבה טחינה וחריף. שיהיה, בואו נרד מזה, אני סתם פולני, היה זול, נחמד, ואין לזה שום קשר לקהילה.

בחזרה לכנס. תחרות הקוספליי היתה אחת המרשימות שהייתי בהן עד כה. בסדר, אני לא בטוח עד כמה היא היתה טובה, היו כמה בחורות שצווחו לי באוזן מאחורה, אז אני לא בטוח אם שמעתי דברים כמו שצריך או שבאמת שמעתי אותם, אני צריך לשקול להגיע עם האטמי אוזניים.

למרות שזה הקיץ, וללא ספק זה די מביך להסתובב בקוספליי ברכבת, התחרות היתה גדולה ומגוונת. בסדר, היא לא היתה מגוונת מידי, היה שם הרבה סאקורה ושני  אמאימון (שהיו מדהימים), אבל חוץ מזה, היה מגוון. השנה, המשתתפים בקוספליי יחידים היו מפוצלים בין שתי קטגוריות שנתנו קצת במה לקוספלריים חדשים, דבר שאני חושב שהיה נדרש לאור העובדה שהרבה זמן לא ראיתי פנים חדשות. אני חושב שלמרות הבעיות הטכניות שהיו בהתחלה, הם הצליחו בסדר מופתי לסיים את כל התחרות הזו בשעה במקום בשעתיים (עם העיקובים זה שעה וחצי). אני חושב שזה שינוי מאוד משמעותי. לא עוד המתנות מיגעות בין קוספליי אחד למשנהו, ולא עוד שטויות שרצות על הבמה ללא שליטה. מלבד המסקרייד שהיה קצת פרוץ לדעתי (ויש לי הרבה מה לומר על זה). אין לי תלונות. המגישות היו מצחיקות, סרטוני המעבר היו משעשעים ואני מסכים עם הבחירות של השופטים. לפחות עם רובן.

סך הכל, כנס מצויין, נהנתי מאוד, יצאתי עם חורים בעור התוף וכאבי רגליים. ככה צריך להיות כנס. מה שבטוח שאני הולך לגרום לחברים שלי לשנות את דעתם על הכנסים לאחר שראיתי עד כמה הכנסים של אמא"י השתנו לאורך השנים. באמת שתמשיכו ככה.

אתם מוזמנים להגיב את דעתכם, אם למישהו יש תמונות שצילם ואני יכול להוסיף לבלוג, אתם מוזמנים לשלוח לי ואני אפרסם.